תיאטרון הוא לא רק העלאה של הצגה, הוא התיאטרון מהווה מכלול של חוויות שהילדים מביאים ולוקחים איתם, לצד פעילות עשירה, לימוד כיצד מנהלים פרויקט מההתחלה עד הסוף, תכנון תהליכים ושיתוף של כולם.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה את יחסי גומלין בין תיאטרון לבין תרבות הגן. שאלות המחקר בדקו מה הצריך את השינוי ומהן הסיבות לשינוי, מה יתרונות השינוי ו- האם וכיצד השפיע השינוי על תרבות הגן?

במסגרת תיאטרון הבובות, הגננת גם מהווה מקור יצירתי וביכולתה לפתח את היכולת היצירתית באמצעות אווירה פתוחה ומשוחררת ניתן לספק לילדים פורקן לנפש באמצעות הפעילות האמנותית והשימוש בדמיון. בידי הגננת האפשרות להעביר פעילות הנמנעת מסטריאוטיפים, נורמות מקובלות ודעות קדומות, כדי לשפר את הכישורים , כדי לעודד את היוזמה ולטפח את רעיונות מקוריים. הפעילות התיאטרלית באמצעות הגננת המנחה אותה מדגישה את זכותו של הילד להגיב בצורה אינדיבידואליסטית, להיות שונה וללא הכפייה..

העקרונות החשובים בגן הילדים, כוללת גישה שמחדירה גמישות, מקוריות תוך שימת דגש על הפרט, הטבע האוטונומי של העבודה, יצירתית, חופש מהגבלות ומסגרות, כאשר כל פעילות מיועדת לפתוח אופקים.

במסגרת העבודה הנוכחית נבחנו את יחסי הגומלין הקיימים בין הכנסת התיאטרון לגן הילדים לבין תרבות הגן .

לצורך דיון בסוגיה, העבודה כוללת סקירת ספרות בנושא שינוי והכנסת שינויים, הגורמים לשינוי, התנגדות לשינוי, טיפול באמצעות הבעה ויצירה, הדרמה ככלי טיפולי והכנסת תיאטרון לגן הילדים.

החלק המחקרי כולל ניתוח איכותני של ראיונות, תצפיות ומסמכים.

ממצאי הראיונות והתצפיות וניתוח המסמכים הרלוונטיים העלו מספר מסקנות עיקריות: פעילות התיאטרון מקדמת את היצירתיות והמקוריות בקרב ילדי הגן, פעילות התיאטרון מובילה להפנמת ערכים חשובים (כבוד, נימוס), פעילות התיאטרון משחררת רגשות וכעסים, פעילות התיאטרון מובילה לתרבות גן אינטימית ונעימה, פעילות התיאטרון יוצרת מרחב פעולה ואוטונומיה לילדי הגן, פעילות התיאטרון מקדמת כישורים חברתיים, קוגניטיביים ורגשיים, פעילות התיאטרון יוצרת חיבור בין העולם הפנימי לעולם החיצוני ומאפשרת לילד להבין היטב את סביבתו. עם זאת, קיים קושי בשילוב כלל הילדים בפעילות התיאטרון.