העבודה הנוכחית עוסקת בסוגיה בהליך הפלילי הנוגעת ליחסים שבין מושגי המשפט ההוגן לבין ההרשעה הבטוחה, והאם ההגינות ההליך המשפטי היא תנאי המבטיח הרשעה. במילים אחרות, האם זה אפשרי מבחינה משפטית עבור אדם המואשם בעבירה פלילית כי יחווה משפט שהוא לא הוגן?

ישנן סיבות רבות מדוע השופט עשוי להסיק כי זה לא יהיה ראוי עבור בתי המשפט להעמיד לדין נאשם. כלומר, עיכוב בהליכים, מניפולציה של נהלי בית המשפט, השתלטות שוטרים, אובדן ראיות וכן הלאה פוגמים בהליך השיפוטי.  תיקון 51 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אשר נכנס לתוקפו במאי 2007, עיגן למעשה את הדוקטרינה בספר החוקים. סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי תחם את גבולותיה של ההגנה מן הצדק למקרים בהם קיימת סתירה מהותית בין עקרונות צדק והגינות משפטית לבין ניהול הליך פלילי או הגשת כתב אישום

העבודה הנוכחית תדון בשני סוגים של טענות מקדמיות מן הצדק והן אכיפה בררנית וסוכן מדיח, כאשר אכיפה בררנית  הנה אכיפה הפוגעת בשוויון בכך שהיא אוכפת את החוק ומבדילה בין בני האדם צורך האכיפה. מדובר בהכרה בטענה  כי "…התכליות אשר אותן משרתת אכיפת הדין נגרעות במידה ניכרת במקרים של אכיפה בררנית… האפשרות לקבל סעד שעניינו ביטול האישום או הקלה בענישה במקרים מסוג זה עשויה לשרת … את השוויון ואת הצדק ..

"טענת סוכן מדיח מתייחסת למצב בו מופעל סוכן סמוי על ידי המשטרה. אותו סוכן מביא אדם לידי ביצוע עבירה, אם על ידי שכנוע ואם על ידי מתן הזדמנות ביצוע בלבד. ניתן לטעון כי מדובר במצב בו לולא התערבות הרשות לא הייתה מתבצעת העבירה ואותו אדם לא היה עומד בפני אישום. החשש הוא שסוכנים אלה ידיחו לדבר עבירה אזרח מן השורה שבמצב דברים רגיל לא היה מבצע את העבירה"

בעבדה ייערך דיון בסוגיית טענת הגנה מן הצדק כשחקן חדש במשפט הפלילי – אכיפה בררנית וסוכן מדיח, תוך הסתמכות על ספרות משפטית, חקיקה ופסיקה.

פרק א'-יציג את המסגרת המשפטית של טענת הגנה מן הצדק: הגדרה, חקיקה ופסיקה.

פרק ב' יציג  סוגי טענות: אכיפה בררנית וסוכן מדיח.

פרק ג'  יערוך דיון בנושא טענת הגנה מן הצדק כשחקן חדש במשפט הפלילי ונקיטת עמדה אישית.