היוועדות היא תהליך שבו נפגשים אנשים הקשורים ו/או שהושפעו ממעשה שנעשה, בכדי לדון בנושאים העולים כתוצאה ממנו" ותכנית ק.ד.מ. (קבוצת דיון משפחתית) הינה גישת התערבות חדשנית המיועדת למשפחות עם ילדים בסיכון. כאשר ילד נמצא בסיכון עקב קשיי תפקוד של משפחתו הגרעינית, מוצעת על פי התוכנית ובכפוף להסכמת ההורים, מעורבות של המשפחה המורחבת.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לערוך השוואה בין שתי גישות– ק.ד.ם לעומת היוועדות.

בעשורים האחרונים נרשמה עלייה חדה במקרי עבריינות נוער ולכן על הנוגעים בעניין לתת את הדעת למימדי התופעה ובכלל זה לבית המשפט. כלומר, לעמדת המשפט הישראלי השפעה עמוקה על מגמת האלימות הגואה בקרב קטינים בהיותה גורם המפעיל ענישה, הרתעה וגמול בצד שיקום וטיפול בקרב קטינים.

במסגרת ענישת קטינים, קיימת הגישה העונשית בה דוגלת שיטת המשפט האמריקאית ומנגד עומדת הגישה השיקומית בה דוגלות מדינות אירופאיות כדוגמת דנמרק. בישראל, בית המשפט משלב בין שתי הגישות, אך ניכר כי הגישה השיקומית משפיעה יותר על שיקולו בעת קבלת גזר הדין.

ביחס לקטינים הגישה המערכתית היא גישה שיקומית, לאור זאת נדיר לראות החלטות המענישות בחומרה קטינים, גם כאשר העבירה שביצעו קשה. הגישה השיקומית, החלה להתפתח בסוף המאה הקודמת וקיבלה תנופה במאה הנוכחית, על רקע התפתחות במדעי ההתנהגות, גישה שהדגישה את עקרון שיקום העבריין כפרט.

העבודה הנוכחית משווה בין שתי תכניות הנובעות מגישת הצדק המאחה: תכנית היוועדות וקבוצת דיון משפחתית- ק.ד.ם.

מדובר שתי תכניות פופולריות מייצגות בתחום המתקיימות לצד תכניות נוספות.

"העבודה הנוכחית בוחנת ותשווה את התכניות הללו תוך התייחסות לנקודות ההשוואה הבאות: מטרות התכנית & משתתפי התכנית & הליך התכנית & התיאוריות העומדות ביסוד כל גישה & ממצאים אמפיריים לגבי מידת ההצלחה של כל גישה & גישת היוועדות ו-ק.ד.ם בישראל ובעולם. ההליך המחקרי הינו הליך השוואתי המתבסס על מחקרים וספרות הדנה בתכניות, במקור התכניות ובאפקטיביות.