ההאזנה לצלילים  ידועה  כגורם להשפעת המוסיקה על רוח האדם, כאשר  מוסיקה  משמשת להרגעת הרוחות ויש והיא משמשת להפעלת הרוחות. יש והפעילות משמשת למטרות ריפוי ויש והיא מהווה אמצעי של קשר בין הפרט לבין החברה.

בהסתמך על הספרות המקצועית בתחום, העבודה הנוכחית בוחנת כיצד הכלי האמנותי – מוסיקלי מאפשר להביע חרדות והאם וכיצד תהליכי הטיפול במוסיקה תורמים לשיפור במצבו של המטופל החרדתי, בן הגיל השלישי.

הטיפול במוזיקה בא לעבד קונפליקטים להגיע לתובנות, לעורר, לגרות ולעיתים לשנות תחושות, רגשות והתנהגות. כל זאת כדי לחזק צמיחה והתפתחות אישית, ליצור קשר ולתת ביטוי ליצירתיות הפנימית, וכדי לממש את הפוטנציאל של המטופל.

בטיפול במוזיקה משתמשים המטפל והמטופל בחוויות מוזיקליות, בנוסף לקשר הבין אישי שמתפתח ביניהם, ככוחות דינאמיים המביאים לידי שינויים. השימוש במוזיקה נעשה כדי להעמיק, להרחיב ולדרבן את התהליך הטיפולי וכדי להגיע לשינויים סובייקטיביים הנעשים ברובם בעולם הפנימי הבין אישי של המטופל, בהתנהגותו ובתפקודיו

האוכלוסייה המבוגרת סובלת מתחלואה לסוגיה. לכן, העיסוק בנושאי בריאות שכיח ביותר באוכלוסיית הזקנים. הבריאות הופכת למרכיב מרכזי במחשבה, בפעילות היומיומית, בתזונה ובפעולות רפואיות לזיהוי ולמניעת מחלות.

עבודה זו דנה בטיפול בחרדה באמצעות מוסיקה בקרב קשישים.  לשם כך נבחנה נבדקה רמת החרדה בקרב קשישים, מהותו של טיפול במוסיקה והקשר ביניהם.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

הספרות מעלה את יתרונותיה של המוסיקה והשפעותיה החיוביות על בני אדם ככלל וקשישים בפרט. בכלל זה נמצא כי חשיפה למוזיקה  משפיעה על החשיבה, וכן עשויה להוביל לשיפור כאב, חרדה, בחילה, עייפות, ודיכאון.