מתנדבים רבים פועלים מתוך מניעים אידיאליים, מוסריים ובמקרים מסוימים גם דתיים. התנדבות לשנת שירות בעיקרה נובעת מתוך מניע של רצון לתיקון עוולות חברתיות והשחתה מוסרית. לשם כך, יפעל כל מתנדב בדרכו לצורך מיגור העוולות והבעיות השונות. למתנדב מתוך מניע דתי מתווסף יסוד אחר שעיקרו תשתית אידיאולוגית דתית, הוא נשען עליה ופועל לפיה ועקרונותיה בדבקות

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במניעים המובילים נוער להתנדב למסגרות של שנת השירות.

אחד המניעים להתנדבות לשנת שירות הוא הצורך באינטראקציה בקהילה. האדם מטבע בריאתו הינו יצור חברתי השואף תמיד להשתייך לקבוצה ולהשתלב בה. בעצם השתייכותו לקהילה הוא מעורב בעיצוב אישיותו ועתידו. כלומר, האדם הוא יצור חברתי וההשתייכות לקהילה היא צורך בסיסי של רוב בני האדם. המתנדב יפעל באמצעים שונים על מנת לשפר את סביבת תנאי החיים של הקואופרטיב, על מנת לסייע לקואופרטיב מתוך מחשבה על טובת הקואופרטיב.

הספרות מלמדת כי קיימים יתרונות בריאותיים להתנדבות. כלומר, מתנדבים מרגישים בריאים יותר, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. בנוסף, הם משוכנעים כי בריאותם טובה יותר בשל הדברים שהם עושים, הם מנהלים את הלחץ שלהם באופן טוב ויעיל יותר, הם חשים פחות מתח במסגרת העבודה וקשר חזק יותר לקהילה. מכאן ניתן להסיק כי קיים קשר חזק בין ההתנדבות לבין מצב נפשי, פיזי ורגשי.

מתנדבים מציגים רווחה רגשית גבוהה יותר, עצמאות, יחסים בין-אישיים עשירים, שביעות רצון כללית מהחיים וההערכה עצמית. הספרות המחקרית תומכת בממצאים אלו וגורסת כי התנדבות קשורה באופן משמעותי לרווחה נפשית ופיזית.

יתר על כן, נמצא כי התנדבות מקדמת מיומנויות מנהיגותיות, עבודת צוות ומעורבות אזרחית. ממצאים נוספים מעידים על קשר בין התנהגות בריאות לבין מעורבות פרו-חברתית.