תעשיית הסיגריות היה תעשייה הגורפת מיליונים בכל יום, אלא שמדובר בתעשייה הגורפת מיליונים מחד ומאמללת המונים מאידך. העישון והשלכותיו הם תופעה מדאיגה ביותר אשר גובה כ–10,000 קורבנות מוות מדי שנה בישראל.

סקירה זו מתמקדת בבחינת החוק להגבלת הפרסום של מוצרי טבק וכיצד בא לידי ביטוי כאשר מעורבים בו גורמים פוליטיים ואינטרסים כלכליים. הסקירה מציגה את שיטות הפרסום והאסטרטגיות של חברות הסיגריות והטבק, תופעת העישון ונזקיה, את החוק בישראל ובמדינות נוספות ואת הבעייתיות של חוק זה כפי שמשתקפת בהיבטים המשפטיים (באמצעות הצגת פסקי דין לדוגמה), הפוליטיים והכלכליים

תהליך הקידום  והפרסום של מוצרי טבק מציג את העישון כפעילות מענגת המשויכת עם לסגנון  יוקרתי וחיים מושכים ואכן על פי מחקרים תהליך פרסום מוצרי הטבק מבחינת תכנונו , בנייתו , תוכנו והאסטרטגיות המגולמות בו מפרסם את הסיגריה כמרתקת, מעניינת ומפתה. רוב רובו של הפרסום מציג את העישון כפעילות בריאה המותאמת לאנשים בריאים, נמרצים, צעירים מושכים וסקסיים.

בישראל קיים החוק להגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג-1983. חוק זה נועד להגביל פרסומות לטבק ולמוצריו, לרבות סיגריות, סיגרים וטבק מקטרת. החוק אוסר פרסומת בשבח העישון. לפי חוק זה, בפרסום מוצרי טבק צריכה להיכלל אזהרה על נזקי העישון בנוסח: "משרד הבריאות קובע כי העישון גורם למחלות חמורות".

מוצרי טבק לעישון מובילים  למוות ותחלואה יצרני הטבק החלו לקחת אחריות על העוול שהם מעוללים לצרכני הסיגריות , ננקטו פסקי דין כנגד תעשיית הטבק אשר נדרשה לפצות  על העוול  לכן מדוע עדיין קיים פרסום לסיגריות בקרב צעירים ? מדוע מופיע פרסום המשבח את מוצרי הטבק בעיתונות הכתובה ? ומהי הרלוונטיות של החוק האוסר פרסום מוצרי טבק לעישון ?

חוק איסור הפרסום עולה בקנה אחד עם יישום סעיף 13 באמנת ארגון הבריאות העולמי לפיקוח על הטבק, עליה חתם שר הבריאות דני נוה בשנת 2004 . ישראל הצטרפה לאמנה הבינלאומית לפיקוח על מוצרי הטבק בה חברות אוסטרליה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, יפן, נורווגיה, ניו-זילנד, ספרד, פינלנד, צרפת, קנדה, שוודיה ומדינות האיחוד האירופי.