העישון והשלכותיו הם תופעה מדאיגה ביותר כאשר היא גובה כ–10,000 קרבנות מוות מדי שנה בישראל יחד עם זאת מספר צרכני הטבק עולה באופן יציב בכל עשור ניצול מצוקת צרכני העישון מוליד שוק אטרקטיבי וריווחי ביותר לתעשיית הסיגריות, לקופת המדינה ולגורמים פוליטיים כלכליים נוספים.

עבודה זו בוחנת כיצד החוק להגבלת פרסומת מוצרי טבק לעישון – 1983 בא לידי ביטוי כאשר מעורבים בו חברות עתירות ממון, גורמים פוליטיים ואינטרסים כלכליים.

תעשיית הסיגריות הנה תעשייה הגורפת מיליונים בכל יום, אלא שמדובר בתעשייה הגורפת מיליונים מחד ומאמללת המונים מאידך.

במשך עשרות שנים הכחישה תעשיית הטבק את העובדה שהניקוטין שבטבק הוא חומר ממכר, והגדירה אותו "חומר מענג" לעומת זאת, מחקרים הוכיחו כי עישון גורם לנזקים כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן, מחלות ריאה ודרכי הנשימה, מחלות פה ודרכי העיכול ועוד..

לפיכך המאבק בעישון הוא אחד היעדים המרכזיים של הארגונים המופקדים על הבריאות במאה ה-21, כאשר הפעילים העיקריים בתחום זה בישראל הם: משרד הבריאות, משרד החינוך, התרבות והספורט, האגודה למלחמה בסרטן, קופות-החולים וצה"ל. משרד הבריאות הוא הגורם המרכזי, והוא עוסק בתיאום בין כלל הגופים המעורבים בתחום מניעת העישון בישראל.

מגפת התחלואה והמיתה עקב צריכת מוצרי טבק לעישון הובילה ליוזמה במדינות רבות בעולם ובכלל זה ישראל והיא הטלת איסור מקיף על פרסום טבק ועל מתן חסות מכל סוג אשר תוביל ככל הנראה לירידה בשיעור המעשנים. החוק מונע פרסום מוצרי טבק וטוען לנזקי העישון והפגיעה בבריאות הציבור, אך מנגד ישנן חברות, גורמים פוליטיים ובעלי אינטרסים, אשר נהנים מקידום תעשיית הטבק ורווחיה.

עבודה זו בוחנת כיצד החוק להגבלת פרסומת מוצרי טבק לעישון – 1983 בא לידי ביטוי כאשר מעורבים בו חברות עתירות ממון, גורמים פוליטיים ואינטרסים כלכליים.