מאז 9891 המדינות המתועשות פועלות במסגרת מהלך של תיאום במאבק בהלבנת ההון ובפשיעה המאורגנת.  היקף ההון המופק מפשיעה חמורה  מוערך  בכ- 2% – 5%  מן התוצר הכלל עולמי.

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת השאלה כיצד משפיעה הענישה הקבועה בחוק "איסור הלבנת הון תש"ס – 2000", תוך התייחסות משפטית לתופעה מבחינה בינלאומית.

לכל מדינה סיבות רבות  להילחם בהלבנת הון, שכן  בהלבנת הון יש סכנה ליציבות כלכלת המדינה והמשטר,  סיכונים בסקטור הפיננסי,  פגיעה בשוק החופשי – הקצאת משאבים בלתי יעילה ובלתי משוכללת,  לחץ בינלאומי וסיכון למוניטין. מעל לכול,  המלחמה בהלבנת ההון חשובה משום שהיא אמצעי להקטנת המוטיבציה של העבריין לבצע עברות,  והיא מאפשרת פעולה נגד ראשי הפשע המאורגן

הלבנת הון ( Money Laundering ) היא עשיית פעולה ברכוש, בעיקר באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי תמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בפעילות פלילית (כגון סחר בסמים) לכסף שאינו מעורר חשד.

המאבק הבין-לאומי בעבריינות מתמקד בעשור האחרון בתופעה של הלבנת הון, הננקטת בידי סוחרי סמים ועברייני הפשע המאורגן המכנה המשותף של שיטות הלבנת הון הוא בניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות, לשם הפקדת כספים והעברתם ממקום למקום, תוך הסוואת זהותם של בעליהם ומקורם של הכספים (יש לשנות נוסח – משפט חוזר על עצמו).

עברת הלבנת ההון לא נחקקה בחלל ריק קדמו לה עברות והוראות אשר נלקחו מהחוק הפלילי ראשית,  יש לציין את סעיף 260 לחוק העונשין שבו נקבע כי איש שיודע כי פלוני עם-??? עברה ובכל זאת מקבל אותו (מקבל למה?) או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש,  הריהו מסייע לאחר אעשה???,  שנית, יש לציין את ההוראות מן הפרק הכללי סעיף 29  לחוק וסעיף 31  לחוק העונשין חשובים במיוחד בהקשר זה מדוע הם חשובים כ"כ? מה אומרים הסעיפים?.

אחד מעקרונות הצעת החוק, בדומה לחוקים העוסקים בכך במדינות אירופה וארה"ב, קובע כי המוסד הפיננסי האם מוסד פיננסי מסוים או מוסדות פיננסיים בכלל? משמש זרוע של רשויות אכיפת החוק במלחמה בהלבנת ההון. בנקים ומוסדות פיננסיים הם כלי חיוני בידי מי שמעוניין להלבין הון. בהתאם לכך, המוסדות הפיננסיים הם כלי חיוני בניסיון להילחם בכך.