המציאות הביטחונית הקשה בה מצויה ישראל, מובילה להתמודדות אנטי דמוקרטית ונקיטת אמצעים בלתי כשרים. על אף האמור, ערכי המדינה ומערכת המשפט נסובים על שמירת שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט. על הרשות המחוקקת לפעול על מנת שחוק הפוגע בחירותו של הנחקר יהיה "הולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד ניתן לשמור על חופש הביטוי הניתן לאוכלוסיית המיעוט הערבית במדינה דמוקרטית. כלומר, האם פגיעה בזכויות האדם כמו חופש הביטוי בקרב אלו הקוראים להשמדת ישראל, פוגעת בערכיה דמוקרטיים של ישראל?

היסודות לתפיסת הביטחון הישראלית, גובשה, בתקופה שבין סיום מלחמת העצמאות לבין מבצע קדש ב-1956. בן גוריון, הוא זה אשר שרטט את תמונת המצב הביטחונית והצבאית, את הצרכים הביטחוניים ואת הדרכים שיש לנקוט על מנת להשיג ביטחון במדינה.

נהוג לסמן את ראשית התפתחותו של עקרון חופש הביטוי, במשפט הישראלי, בפסק-דינו החשוב והמנחה של השופט אגרנט בעניין קול העם[1].  בפסק דין זה נקבע מבחן "הוודאות הקרובה". על פי מבחן זה חופש הביטוי יוגבל רק כאשר תגרם סכנה מוחשית לשלום הציבור או תגרם פגיעה בביטחון המדינה.

המאבק על חופש הביטוי בישראל כולל את  מאבקם של הערבים הפלסטינים אזרחי המדינה, על זכותם לחופש ביטוי, על זכות גישה לאמצעי התקשורת ועל חופש התאגדות. חלק ניכר מפסיקות בית המשפט העליון בנושאים אלה, קשורים קשר הדוק למאבקם זה של הערבים אזרחי המדינה ותושביה. הנימוקים בעד פסילה, צנזורה או איסור פרסום הם לרוב  נימוקים ביטחוניים או נימוקים של הגנה על קיום המדינה כמדינה דמוקרטית או כמדינה יהודית, כאשר אחד הגורמים המשפיעים על כך הנו הסכסוך הישראלי-ערבי-פלסטיני.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון  כיצד ניתן לשמור על חופש הביטוי הניתן לאוכלוסיית המיעוט הערבית במדינה דמוקרטית. כלומר, האם פגיעה בזכויות האדם כמו חופש הביטוי בקרב אלו הקוראים להשמדת ישראל,  פוגעת בערכיה דמוקרטיים של ישראל?

הבדיקה תכלול התייחסות לנושאים הבאים:

1. בפרק הראשון תוצג סקירה אודות הדמוקרטיה ומאפייניה, ופגמיה,  היותה מדינה דמוקרטית. במסגרת פרק זה תוצג גם סקירה אודות ארגוני זכויות האדם בישראל וקדושת הביטחון במדינת ישראל. בסיום הפרק יערך דיון בין היות מדינת ישראל מדינה דמוקרטית הדואגת לזכויות אדם לבין זכותה לשמור על בטחונה.
2. הפרק השני ידון בהרחבה בעקרון חופש הביטוי ובמרכיביו, בהתפתחות חופש הביטוי במערכת המשפט בישראל וכן ייערך דיון על  זכות ההתאגדות כזכות יסוד דמוקרטית.
3. הפרק השלישי ידון בצנזורה בישראל, בצנזורה הצבאית  ותקנות ההגנה לשעת חירום המהוות צידוק חוקי לפגיעה בחופש הביטוי.
4. הפרק השלישי יציג את מאפייני המיעוט הערבי בישראל
5. הפרק הרביעי יסקור ויבחן את חופש הביטוי בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל.