העברית והערביות הן שפות אחיות, כאשר במשך שנים רבות לא שמשה השפה העברית שפה דבורה. במחצית השנייה של המאה התשע עשרה החל תהליך החייאת הלשון העברית בידי אליעזר בן יהודה בשלב זה התחיל תהליך איטי של שאילת מילים מהשפה הערבית.
העבודה הנוכחית בוחנת את חדירת מילים ערביות לשפה העברית באמצעות מילון נתיבה בן יהודה – 1972 ומילון רובי רוזנטל – 2005. המדגם כולל 162 מילים אשר נמצאו במילונים באותיות שנבחרו: א, מ, ח, ס ו-י. המלים במדגם הן מילים ערביות אשר חדרו לשפה העברית.
בתקופה שאחרי קום המדינה הייתה השאילה מהערבית מצומצמת למדי, אך החל שנות ה-70 של האמה הקודמת אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של אימוץ מילים ערביות בעיקר בסלנג כיום השפה העברית היומיומית שזורה במילים ערביות ובביטויים שמקורם ערבי והם חדרו לתחומי חיים שונים.
כיום, בשיח היומיומי תופסת הערבית מקום נכבד. מילים ערביות חדרו לפה הערבית, לסלנג, וכן נעשה שימוש רב במילים ערביות לצורך קללות וגידופים. ניתן ראות במילונם של נתיבה בן יהודה וכן רוביק רוזנטל, מילים ערביות השגורים בסלנג העברי.
העבודה הנוכחית בוחנת את חדירת מילים ערביות לשפה העברית באמצעות מילון נתיבה בן יהודה – 1972 ומילון רובי רוזנטל – 2005. מדגם המילים יכלול 162 אשר נמצאו במילונים באותיות שנבחרו: א, מ, ח, ס ו-י.
המלים במדגם הן כאמור מילים ערביות אשר חדרו לשפה עברית. הניתוח יכלול חלוקה לחלקי הדיבור העיקריים – שמות עצם, שמות תואר ומילות קריאה; חלוקה לתחומי תוכן – כינויים, ברכות, קללות, מאכלים, ביטויים; פעולות דיבור והשוואת ערכים מבחינת כמות ,תחומים, פעולות דיבור בין שני המילונים הנדונים.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 השפעת השפה הערבית על השפה העברית
2.2 המרכיב הערבי בספרות העברית הרבנית במזרח
2.3 חדירת המרכיב הערבי בעברית בת ימנו
2.4 חדירת המרכיב הערבי ביצירות עבריות
3. ניתוח תוצאות
3.1 פעולות דיבור
3.2 שמות תואר
3.3 שמות עצם
3.4 פעלים
3.5 כינויים
3.6 ביטויים
3.7 ברכות
3.8 קללות
3.9 מאכלים
3.10 מילות קריאה
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה