הזרם הרומנטי צמח בראשית המאה ה-19 בגרמניה והא פנה לרגש ולא לשכלתנות . הזרם הרומנטי שאף לשנות נורמות, ערכים, חברות וחשיבה , כאשר בבסיס הזרם הרומנטי מצוי רעיון ההקרבה למען רעיון או אידיאל מסוים , הקרבה אשר עלולה להיות מסוכנת, להזיק או עשויה להוביל להשלכות חיוביות כגון צמיחתה של חברה, תרבות ומדינה

סקירת ספרות זו בוחנת את אופי הקשרים שבין הזרם הרומנטי לזרם המודרני.

בבואנו לבחון את אופי הקשרים שבין הזרם הרומנטי לזרם המודרני, יש תחילה להגדיר זרמים אלו ולהבין את השוני ו/או הדמיון ביניהם.

ההקרבה וההתמסרות למען רעיון הופכת את הגישה הרומנטית לפחות רציונלית לעומת הגישה המודרנית המתבססת על מדעים והשכלה ולכן רציונלית יותר.

הזרם הרומנטי הוביל אמיתות שונות באמצעות מנהיגים אשר הובילו למהלכים מרגשים בחיי האנושות. הרומנטיקה מהווה אופטימיות ותקווה לקראת שינוי טוב יותר, אך צמיחתה טמונה באירועים קשים כגון רדיפות , עוני, סכנת חיים ועוד.

הזרם המודרני איננו מאמין בהקרבת האדם למען אידיאל זה או אחר, הזם המודרני הנו זרם שכלתני, זרם המאמין בעובדות מדעיות, בנטישת ערכים מיושנים ושמרנים ואמונה בחדש, בשכל, במדע ובאינדיבידואל.

הזרם הרומנטי לעומת הזרם המודרני איננו מגלה תחכום ותבונה אלא בעיקר רגש וסחף רגשי הפועל על ההמון. עם זאת שני הזרמים גם יחד מבטאים סלידה מערכים קיימים ורצון עז לשנותם ולבנות עולם חדש .