עיכבון הוא "זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החוב", כהגדרתו בסעיף 11(א) לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971. הזכות מתהווה על רקע מערכת חיובים הדדיים, ועשויה להיווצר גם מכוח התקשרות חוזית, "על פי הסכם" – כלשון סעיף 11(ה) לחוק המיטלטלין.

סקירה מקיפה זו דנה בזכות העיכבון בחדלות פירעון (כינוס נכסים, הקפאת הליכים ופירוק) ובשיקום. כוללת את ההגדרות השונות, החקיקה והפסיקה בנושא ועוד.//זכות העיכבון מהי ?

עליה בבקשות לפשיטת רגל ולפירוק חברות, מעידים על חומרת הבעיה והצורך בנקיטת הליכים מתאימים להחלמה , להבראה ולשיקום. במידה ובעל החברה יציג תוכנית עסקית, לפיה ביכולתו להפיק מהחברה רווחים תוך זמן קצר ובכך לשפר את מצב הנושים, יתכן שיש להעדיף את המשך הפעילות, כך שכל הצדדים יצאו נשכרים. כך לדוגמא, על החברה לחתור להגיע להסדרים בדבר פריסת חובות על מנת להמשיך את פעילותה.

לעיתים כאשר הנושים מתעקשים לנקוט בהליך משפטי ולהגיש בקשה לפירוקה של החברה, סיכויי גביית חובם מצטמקים לאין שיעור. כמו כן, חשיפת החברה לנושים עשויה למנוע כל תהליך שיקום ולכן יש צורך בהתערבות חיצונית בסיוע הליכים משפטיים לשם שיקום החברה. התערבות חיצונית שכזו יכולה להתבצע בעזרת הליך המכונה "הקפאת הליכים" .

היות חברה במצב של חדלות פירעון, של קשיים פיננסיים ושל ניסיון לשיקום מצריך כלי עזר אשר יגן על אלו אשר באו במגע עם החברה. אחד הכלים בהם ניתן לפעול הוא שימוש בזכות העיכבון.
זכות העיכבון הנה זכות עפ"י דין לעכב נכס מיטלטלין כערובה לחוב עד שיוחזר. זכות זו מוגדרת בסעיף 11 (א) לחוק המיטלטלין: "עיכבון הוא זכות עפ"י דין לעכב נכס מיטלטלין, כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב". תכליתה של זכות זו, הינה להבטיח את יכולתו של המבקש, לגבות את החוב הכספי לו הוא זכאי.

מהותה של זכות העיכבון היא יצירת לחץ על המזמין לתשלום החוב, וכך א ברק כותב בספרו, דיני השליחות (נבו, תשנ"ו) 1160: "מטרת העיכבון אינה החזקה לצרכי מימוש. מטרת העיכבון היא החזקה לצרכי שכנוע השולח לפרוע את חובו".