חופש האיגוד המקצועי הוא כיום עקרון מוכר במשפט העבודה הבין-לאומי. לא כך היה המצב עת עלה על הבמה ארגון העבודה הבין-לאומי. לא רק שהעיקרון לא הוכר במשפט הבין-לאומי, אלא שאף במשפט הלאומי נשללה במדינות רבות זכותם של העובדים להתאגד על-מנת להגן על ענייניהם כקיבוץ ועל ענייניהם מפני המעביד.

סקירת ספרות  הבוחנת כיצד באה לידי ביטוי זכות ההתאגדות כזכות יסוד דמוקרטית בישראל ?

במדינות דמוקרטיות ונאורות , מקובל לתת הכרה בזכויות,  אשר ישמרו על חירותו של האדם, כבודו ורצונו.

זכויות אלו נועדו  להבטחת חירותו של כל אדם ואדם  מהטעמים הבאים:

• מבחינה אזרחית נקבעו הזכויות בכדי להבטיח את חירותו של אדם ,לפיכך נקבעו זכויות שיבטיחו זאת כגון: חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, חופש התנועה וכו'.
• מבחינה  פוליטית נקבעו זכויות, שעניינם בחופש לעיצוב השלטון, בזכות לבחור ולהיבחר וכו'.
• מבחינה  כלכלית- חברתית – נקבעו זכויות, שיבטיחו שחירויות כמו התארגנות מקצועית , העיסוק וכדומה יישמרו.

תפקידיו העיקריים של האיגוד המקצועי הנו מיקוח מאוחד על שכרם של העובדים מול המעביד והגנה מפני שחיקת שכר העובדים; הגנה על תנאי העבודה של העובדים; חתימה על הסכמים קיבוציים בדרגים שונים; ייצוג עובדים בהליכי בוררות, לפי החוק או לפי הסכמים קיבוציים; ייעוץ משפטי בענייני עבודה, שכר וזכויות סוציאליות, ניהול סכסוכי עבודה, כולל הכרזה על עיצומים או שביתות; וכן מאמץ.

זכות ההתאגדות היא חיונית בדמוקרטיה מאחר וזכות זו מחנכת אנשים להשתתפות דמוקרטיה, לאזרחות דמוקרטית, כמו היכולת לפעול במשותף עם אנשים אחרים, לדון איתם על עניינים משותפים, לקדם את ענייניהם ועוד. בנוסף, זכות ההתאגדות במדינה דמוקרטית יוצרת במידה רבה חברה אזרחית.

החברה האזרחית הנה כוח חברתי עצמאי, לצד הכוחות השלטוניים והכלכליים. עלייתה יוצרת מאזן כוחות חברתי חדש, שהוא תלת-מגזרי. מערך זה מחייב את יצירתם של איזונים ושותפויות תלת-מגזריים, בהן משתתפים ארגונים אזרחיים, פוליטיים וכלכליים.