חברות כוח האדם החלו לפעול בארצות הברית, ובמהרה נדדה התופעה גם למדינת ישראל. בשנים האחרונות, היא הפכה מתופעה שולית לאחת מתבניות העבודה הרווחת במשק. הגורמים אשר הובילו לכך הם בין השאר,  התגברות התחרותיות, והשתנות פרופיל מחזורי העסקים והתקצרותם, אשר עודדו ארגונים כלכליים לחפש מסגרות העסקה גמישות וזולות יותר.

העבודה הנוכחית תבחן  מהם זכויותיו ומגבלותיו  של העובד המועסק באמצעות קבלני כוח אדם ?

חברות כוח האדם למעשה הקלו על  לארגונים בכל שנעזרו בכוח אדם  לזמן מוגבל מחוץ להסכמי העבודה הקיבוציים. כמו כן, הסכמי השכר ותנאי העבודה של עובדי חברות כוח-אדם נחותים בהשוואה לתנאי השכר והתעסוקה של עובדים אחרים, ועל כן זולים יותר.

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם[1], נחקק לראשונה ב-1996 ובשנת 2000 הוכנסו תיקונים לחוק. באפריל 2005 היה שינוי נוסף ונראה כי החוק יעבור עוד תהפוכות רבות.

העבודה תסקור את תנאיהם של עובדי קבלני כוח האדם, ותמחיש את המצב בו לשני פרטים העובדים באותו ארגון והם בעלי אותה השכלה ועובדים אותן שעות, יש משכורת ותנאים אחרים.

השאלה מה מניע אדם להיות עובד זמני אם משמעות הדבר היא שהוא יהיה מופלה לרעה משאר העובדים בארגון.

בעבודה זו נראה איזה סוג של אוכלוסייה מועסקת אצל קבלני כוח אדם. כמו כן, תנסה העבודה לענות על שאלות כמו:

1. מה היתרון בלהעסיק עובדים חיצוניים?
2. אילו השלכות יש לצורת העסקה זו על הארגון?
3. מיהו המעביד במסגרת החוזה התלת מימדי
4. האם המעסיק או קבלן כוח אדם? וכיוצא בזה.

על מנת לענות על שאלות המחקר, העבודה הנוכחית מתבססת על מאמרים, מחקרים, חקיקות, פסקי דין וספרות רלוונטית