הפעילות ההתיישבותית בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה הייתה חלק נפרד מהפעילות הפוליטית הענפה שהתרחשה בארץ באותם השנים, ולכן לא ניתן להבין את אופן התפתחותה במנותק מהמערכת הפוליטית – מוסדית הרחבה.

סקירת ספרות הבוחנת את התרבות השלטונית ומוסדות השלטון בשנים הראשונות במדינת ישראל

מלחמת העצמאות החלה למעשה מיד עם קבלת תכנית החלוקה. בשלביה הראשונים התאפיינה המלחמה במאבק פנימי של היישוב היהודי נגד ערביי ארץ ישראל, שהתמקד בעיקר  בשליטה על דרכי תחבורה. בעקבות סיום שלטון המנדט הבריטי הנהגת הישוב החליטה על  להכריז הקמה מדינה יהודית בארץ ישראל למרות החשש מפני תגובות העם הערבי.

הפעילות ההתיישבותית בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה הייתה חלק נפרד מהפעילות הפוליטית הענפה שהתרחשה בארץ באותם השנים, ולכן לא ניתן להבין את אופן התפתחותה במנותק מהמערכת הפוליטית – מוסדית הרחבה.

בעקבות החלטת האו"ם שהתקבלה ב – 29/11/47 אשר קבעה כי, בארץ ישראל יקומו שתי מדינות – יהודית וערבית. החלה הערכות בתחום הכפרי שהיה מרכזי בעיני המוסדות הציונים שראו בהתיישבות ובהשתלטות על שטחיה של המדינה היהודית מרכיב מרכזי בתהליך העיצוב של החברה היהודית.

הדרך המרכזית לניכוס הטריטוריה בתקופת היישוב הייתה דרך התיישבות והקמת יישובים חקלאיים. תפיסה זו רווחה גם בשנים  הראשונות  שלאחר קום המדינה ועל פיה הוקמו יישובי עולים רבים באזורי ספר ונתפסו כמסמני גבול ובכך גם הורחבה החקלאות והאוכלוסייה הכפרית בישראל.