בתחום הספורט ניתן לראות כי הנשים זוכות לאפליה לעומת הגברים והיחס אל ספורט נשים הוא כתחביב לשעות הפנאי לעומת הגבר שנחשב ספורטאי ומתפרנס מכך כמקצוע.

עבודת סמינריון זו בוחנת את פעילותן של קבוצות הכדורסל בישראל, תוך התמקדות בקבוצת כדורסל הנשים של א. ת"א

כבר בעבר ניתן היה לראות כי מעמדה של האישה היה נחות מבחינה חברתית. עם השנים חל שיפור ומגמה של שינוי אך עדיין עומדים קשיים רבים בדרך. התפתחות העידן המודרני תרמה לחיזוק מעמד הנשים גם בישראל בשוויון המעמדות בין נשים לגברים למשל- מלאכת הטיפול במשק הבית, כיום נשים יוצאות לעבוד ולא נדרשות לקחת זמן רב במטלות הבית נשים מכהנות בתפקידים בכירים אך עדיין קיימים פערים בשווי השכר בין נשים לגברים.

ספורט נשים מסוקר מעט מאוד בארץ, מלבד ליגת הנשים בכדורסל, ענפים אחרים של ספורט נשים כמעט שאינם מסוקרים כלל. סיקור ספורט נשים אינו מעוגן בתקנות או בנהלים המחייבים את מדורי הספורט למכסת סיקור.

עבודת מחקר זו בוחנת  את השאלה שמעלה לאור הנתונים הנ"ל-מה מניע גברים ללכת למשחקים של קבוצות כדורסל נשים?

השערת המחקר תבחן את התופעה תטען כי השוני שקיים במשחקי כדורסל נשים, סגנון המשחק הפרגון, החום בין השחקניות הוא אשר מסקרן ומושך לצפייה מאשר משחקי הכדורסל של גברים אותם רגילים לראות מלאי שואו ריצות ואקשן.

השערת המחקר טענה  כי אוהדי הקבוצה מוצאים בה משהו ייחודי ושונה אשר לא קיים במשחקי הכדורסל בקרב גברים (אלימות, קבוצתיות,) ודווקא השוני הוא זה שמושך אותם לבוא ולצפות ממשחק למשחק.

שיטת המחקר שנבחרה היא איכותנית, קרי:  ראיונות אישיים עם אוהדים הנוהגים בדרך קבע לבוא ולצפות במשחקי הכדורסל של הקבוצה.

ממצאי העבודה העלו כי המניעים המרכזיים לכך שגברים נוטים לאהוד ולצפות בספורט נשי ככל ובכדורסל נשים בפרט הנו סגנון ייחודי המאפיין את הספורט הנשים: משחק קבוצתי, משחק חכם ומחושב ומשחק עדין נטול אלימות.