התנהגות מינית מסכנת מוגדרת כקיום יחסי מין בגיל צעיר, קיום יחסי מין בהעדר אמצעי למניעת הריון כאשר ההיריון אינו רצוי, והן קיום יחסי מין תוך סיכון גבוה להידבקות במחלות מין בעיקר איידס, כאשר סכנת ההידבקות גדלה במיוחד בעת קיום יחסי מין ללא קונדום ועם בני זוג מרובים או מתחלפים.

עבודה זו הינה סקירת ספרות הבוחנת את הקשר בין רמת הדדיות כללית, רמת פיקוח כללית ותדירות תקשורת בנושא מיניות ביחסי הורה -מתבגר; ורמת אוריינטציה כללית ותדירות תקשורת בנושא מיניות ביחסי קבוצת השווים-מתבגר; לבין התנהגות מינית מסכנת בקרב בני נוער בישראל

בגיל ההתבגרות, בני משפחה, חברים ובית הספר ים תפקיד מרכזי בחייו של בני נוער. האקלים חברתי משפיע על ההתפתחות הרגשית, על תחושת השתייכות והתנהגות. כמו כן, התמיכה של ההורים, התמיכה של חברים, בית הספר הקהילה מספקת רווחה פסיכו-סוציאלית.

הגורמים להתנהגות מינית מתוכננת הכוללת שימוש בקונדום תלוית, צריכת אלכוהול, כאשר צרכני אלכוהול ממעטים בשימוש בקונדום, קשר מחייב ועם בן זוג מגביר שימוש בקונדום וקרבה לחברים אשר נדבקו במחלות מין. צרכני אלכוהול נמצאו בסיכון גבוה להתנהגות מינית מסכנת. גורמים כגון הרצון להיראות באופן חיובי על ידי אחרים גם מהווה מניע התנהגות מיינית מסכנת.

בחינת תקשורת המינית של מתבגרים עם בני זוג, הורים, והחברים הכי טובים בנושאי בריאות מינית: קונדומים, מניעת הריון, מחלות המועברות במגע המיני איידס, הריון, והתנזרות = ההמתנה. נמצאה תקשורת מוגברת עם בני זוג., בקרב בני נוער פעילים מבחינה מינית התקשורת המינית עם שותפים גבוהה ונקשרה גם לשימוש בקונדום תכוף יותר. מכאן שתקשורת על בעיות בריאות מיניות עם בן זוג יכולה לקדם קבלת החלטות בטוחות יותר בנושא מיניות.