חירשים וכבדי השמיעה ילדים בני  אוכלוסיית פליטים/עולים,  לעתים קרובות חווים מתח שיכול להשפיע לרעה על החוויה החינוכית שלהם כמו חוסר נגישות להזדמנויות חינוכיות לילדים חירשים במדינות אלה, הפרדת המשפחה, חוסר היכולת להתמודד עם חירשותו של הילד, חשיפה למספר שפות בתקופת ההגירה, אי גישה  של הילד החירש לשפה מדוברת, וההשלכות הקוגניטיביות ולשוניות על המשפחה.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את התמודדותן של משפחות לילדים חירשים עם קשיי השפה והתקשורת עם ילדיהם בחברה החדשה ?

תלמידים חירשים רבים שזה עתה הגיעו חסרה לא רק השפה , אלא גם מיומנויות למידה מתאימות לבתי ספר. משפחותיהם עשויות להציג חוסר מידע בסיסי על חירשות, וקיימת חשיבות של שפה והתקשורת ,תפקיד שעל המשפחה ובית הספר לקחת חלק פעיל.

ברגע שהמשפחה נכנסת למדינה החדשה היא מתמודדת עם שלל קשיים המאפיינים מהגרים כמו התמודדות עם התרבות החדשה, למשפחה עם ילד חירש התמודדות נוספת, כאשר  התפיסה התרבותית ביחס  לחירשות יכולה להשפיע על החלטות לגבי רישם הילדים בבית הספר, במציאת דיור ותעסוקה, ויצירת זהות חדשה וזיקה לחברה החדשה.

הספרות מלמדת כי תגובות משפחה מסוימות לחירשות יכולות להשפיע על התהליך החינוכי של הילד החירש ובריאותו הנפשית.

ברגע שילד זוהה כחירש או לקוי שמיעה, המוגבלות משפיעה באופן משמעותי על כך שהוא יתקשה ללמוד בכיתה הרגילה. תלמידים אלו מתקשים בכיתה הרגילה עם סוג כלשהו של תמיכה ומשאבים, במיוחד בכל הקשור לתמיכה בלמידת השפה ולכן ילדים אלו לומדים לרוב  בכיתות נפרדות עם פחות מעשרה ילדים ומורים מיומנים. גורם מרכזי אחד בהתפתחותו של הילד החירש הוא לימוד והתפתחות שפה, המספקת סוציאליזציה ורכישת כישורי חיים.

ילדים חירשים המגיעים לבית הספר אשר עברו את הגיל האופטימלי של רכישת שפה מתקשים לרכוש את השפה וחוסר בידיעת השפה מנבא התפתחות חברתית ולימודית. הם יהיו מסוגלים לתקשר כראוי במצב של פנים מול פנים, אך יהיה להם קושי לרכוש מבנים תחביריים מורכבים.