המשפחה מהווה גורם חשוב בהצלחת ההחלמה והשיקום,  ונמצא קשר משמעותי בין העידוד והתמיכה שהמשפחה מעניקה לבין ההצלחה בהסתגלות למצב הקיים.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון מהם המאפיינים הדמוגרפיים והמשפחתיים המשפעים על שותפות ההורים לילד בעל הצרכים המיוחדים, עם המסגרת החינוכית האם קיים קשר בין המאפיינים הדמוגרפיים ודפוס התמודדות ההורים לילד בעל צרכים מיוחדים למידת מעורבותם והשתתפותם במסגרת החינוכית?

כיום, יותר מאשר אי פעם, מכירים חוקרי החינוך המיוחד בעובדה ,שההישגים הלימודיים אינם מושגים אך ורק באמצעות ובזכות כישורים קוגניטיביים, אלא גם בזכותם של תהליכים חברתיים ומשתנים אישיותיים. בנוסף לתמיכה המשפחתית יש משמעות על הישגיו הלימודיים והחברתיים והשפעתם על הדימוי העצמי של ילד בעל צרכים מיוחדים.

שאלת המחקר בחנה מהם המאפיינים הדמוגרפיים והמשפחתיים המשפעים על שותפות ההורים לילד בעל הצרכים המיוחדים.

הסוגיה נבדקה בקרב מדגם של 60 נחקרים הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים , אימהות בעיקר אשר ענו על שאלון מחקר אשר כלל חמישה חלקים:

1. החלק הראשון : פרטים סוציו דמוגרפים אודות ההורה המשתתף והילד בעל הצרכים המיוחדים
2. השאלון השני: הינו תפיסת העצמה והתמודדות
3. השאלון השלישי: תפיסת התמיכה החברתית
4. השאלון הרביעי: מידת המעורבות וההשתתפות בנושאים שונים בבית הספר
5. ו-השאלון החמישי: תפיסת שביעות הרצון מהיבטים שונים בבית הספר.

ממצאי העבודה העלו כי ככל שהמצב הכלכלי של משפחת הילד בעל הצרכים המיוחדים טוב יותר מידת מעורבות ההורים במסגרת החינוכית תעלה, בכור בעל הצרכים המיוחדים זוכה למעורבות הורים גבוהה יותר, צעירים בעלי הצרכים המיוחדים זוכים למעורבות והשתתפות ההורים במסגרת החינוכית גבוהה יותר, ככל שמידת הסיוע מבחינה חברתית תעלה, כך יתמודדו ההורים טוב יותר עם הילד בעל הצרכים המיוחדים ו-ככל שמידת שביעות הרצון של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים תעלה, כך תעלה מידת השתתפותם ומעורבותם בבתי הספר.