אי היציבות הכלכלית גורמת לחברות רבות לפטר עובדים. הסביבה הכלכלית, טכנולוגית ופוליטית בה פועלים ארגונים הופכת יותר ויותר כאוטית וסוערת כאשר אותם הארגונים נחשפים למשברים המחייבים הסתגלות מחדש.

המחקר הנוכחי בוחן את השלכות פיטורי עובדים בהיבטים פסיכולוגיים תעסוקתיים.

אובדן עבודה הפך להיות קבוע בחיים במדינות מערביות ולכן מעניין כיצד הוא משפיע על איכות חייו של הפרט. קורבנות האבטלה מתמודדים עם תוצאות מפתיעות ומדהימות של אובדן עבודתם. יש כמובן את ההשפעה המיידית של אובדן ההכנסה. עובדים שהפכו למובטלים שלא באשמתם יהיו בד"כ כשירים יותר לדמי אבטלה כאשר יחפשו אחר עבודה חדשה, אך דמי האבטלה מהווים רק 37% מהשכר הקודם שלהם והם משולמים רק לתקופה של 26 שבועות, עם תוספת של 13 שבועות בתקופות בהן שיעור האבטלה גבוה. קיימות מספר תיאוריות המתייחסות לתהליך של אובדן עבודה. תיאורה אחת היא תיאורית לחץ ואובדן עבודה. אירוע אובדן עבודה ניתפס כמאורע לחוץ בחיי אדם בשל האי וודאות הנוצרת בעקבות אובדן העבודה. הלחץ הוא מרכיב עיקרי להידרדרות במצב הבריאות הנפשי והפיזי . תיאוריה אחרת מתייחסת לאובדן עבודה, דיכאון, ושליטה עצמית.

בחינת המאפיינים הפסיכולוגיים של השינוי כלל ראיון, אשר בעזרתו נבחנה נקודת המבט של העובדים ביחס לאובדן מקום עבודתם. הריאיון כלל 20 שאלות לערך הנוגעות לעמדות העובד כלפי הפיטורין, תקופת האבטלה, קשיי העובד מעשיו וכדומה. הנתונים עובדו בשיטת תוכן לקטגוריות הבאות: תחושות המרואיין עם ההודעה על פיטוריו, תחושות המרואיין בתקופת האבטלה ו-תחושות המרואיין לאחר מספר חודשי אבטלה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי תהליך אובדן העבודה גם על פי ממצאי הספרות וכן על פי ממצאי הריאיון הנו קשה לכולם, יש אשר פחות ויש אשר יותר, אך לכל פרט המצוי בסיטואציה זו לא קל בלשון המעטה. התחושות הן לרוב מרמור, כעס , דיכאון, עייפות נפשית , חוסר מוטיבציה, פסימיות ועוד.