מרבית החברות הערביות הן חברות פטריארכליות המעמידות את הנשים במעמד פגיע  מנותקות ממשאבים כלכליים וחסרות גישה למרחב הציבורי. נשים ערביות / מוסלמיות סובלות מאי שוויון בהיבטים רבים של חייהם, ובכלל זה בעבודה ובשכר

סקירת ספרות זו בוחנת את שיעור ההשתתפות של נערות ערביות צעירות בשוק העבודה הישראלי, תוך בחינת השתתפות הנשים הערביות ככלל בשוק העבודה הישראלי.

מאז 1950, מתחולל שינוי המשמעותי ביותר בשוק העבודה במדינות מתפתחות והוא מתמצה בהופעתן של נשים כחלק חשוב מכוח העבודה הפעיל.  למרות שנשים עלולות להיות כפופות לסוגים אחרים של אפליה, למשל בחינוך או בעיסוקים.

בדרך כלל, השתתפות נשית בכוח העבודה בעולם הערבי הוא מתחת 10%, הרבה מתחת לאמריקה הלטינית, שבה שיעור ההשתתפות הנשי הוא אחד הנמוכים בעולם. שיעור השתתפות נשים במזרח התיכון הוא .3.7% בממוצע

שיעור ההשתתפות של נשים ערביות נעוץ בגורמים תרבותיים-אתניים, כאשר   המצב התעסוקתי נבדק באמצעות ראיונות עומק עם ערבים אמריקנים בחנו תעסוקה וחינוך בהקשרים אתניים ודתיים, כאשר הנחת המחקר הייתה כי חינוך והשכלה נקשרים לתעסוקה /אי תעסוקה.

בחינת מעורבות הנשים בשוק התעסוקה במדינות המזרח התיכון ובירדן בפרט  מצביעה על אף האמור,  על  גישה חיובית של נשים להשתלב בשוק התעסוקה.  נמצאו קשרים משמעותיים ביותר בין מצב התעסוקה, גיל, גיל הילדים, מספר הילדים ושנות הנישואין והשכלה.

שיעורי ההשתתפות של נשים ערביות בישראל נמוכים יחסית לאלו של נשים יהודיות ישראליות ולנשים במדינות מערב. בסדרה של מבחנים אמפיריים, נמצא כי השכלה גבוהה מצב משפחתי, גיל, מספר ילדים, וצורת ישוב חשובים בהסבר השתתפות בכוח העבודה.