שיעורי ההשתתפות של נשים ערביות בישראל נמוכים יחסית לאלו של נשים יהודיות ישראליות ולנשים במדינות מערב. בסדרה של מבחנים אמפיריים, נמצא כי השכלה גבוהה מצב משפחתי, גיל, מספר ילדים, וצורת ישוב חשובים בהסבר השתתפות בכוח העבודה. שיעור ההשתתפות עולה עם השנים כאשר שיעור הנשים הערביות העובדות הוכפל משנת 1970 עד 2010 ב-10% – 20%.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את שיעור ההשתתפות של נערות ערביות צעירות בשוק העבודה הישראלי, תוך בחינת השתתפות הנשים הערביות ככלל בשוק העבודה הישראלי.

מרבית החברות הערביות הן חברות פטריארכליות המעמידות את הנשים במעמד פגיע מנותקות ממשאבים כלכליים וחסרות גישה למרחב הציבורי. נשים ערביות / מוסלמיות סובלות מאי שוויון בהיבטים רבים של חייהם, ובכלל זה בעבודה ובשכר.

מאז 1950, מתחולל שינוי המשמעותי ביותר בשוק העבודה במדינות מתפתחות והוא מתמצה בהופעתן של נשים כחלק חשוב מכוח העבודה הפעיל. למרות שנשים עלולות להיות כפופות לסוגים אחרים של אפליה, למשל בחינוך או בעיסוקים.

בדרך כלל, השתתפות נשית בכוח העבודה בעולם הערבי הוא מתחת 10%, הרבה מתחת לאמריקה הלטינית, שבה שיעור ההשתתפות הנשי הוא אחד הנמוכים בעולם. שיעור השתתפות נשים במזרח התיכון הוא .3.7% בממוצע

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את שיעור ההשתתפות של נערות ערביות צעירות בשוק העבודה הישראלי, תוך בחינת השתתפות הנשים הערביות ככלל בשוק העבודה הישראלי.

המחקר הקיף משתתפות נשים ערביות, מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות, מבוגרות וצעירות. הבדיקה כללה שלוש שאלות מחקר:
1. האם גיל האישה הערבייה מנבא את שיעור ההשתתפות במעגל העבודה, כלומר האם יש הבדל בין נשים צעירות לנשים מבוגרות יותר בשיעור התעסוקה?
2. האם רמת ההשכלה מנבאת את היותה של אישה ערבייה מועסקת?
3. האם רמת דתיות מנבאת את היותה של אישה ערביה מועסקת?
אישה ערבייה צעירה, משכילה וחילונית בעלת סיכויים גבוהים יותר להשתלב בשוק העבודה, מכאן שנשים מבוגרות, לא משכילות ודתיות, מתקשות להשתלב בשוק העבודה. כלומר, ממצאי המחקר מלמדים כי הנערות הערביות המשתלבות יותר בשוק העבודה הישראלי הן צעירות, רווקות, משכילות וחילוניות. נערות אלו הצליחו להשתלב בחברה הישראלית המודרנית ולהפנים ערכים חדשים המקדשים את מעמד האישה, את המימוש האישי ואת ההשכלה הגבוהה.