שאלת מחקר תבחן  כיצד השתלבו נשות העלייה הראשונה והשנייה בפוליטיקה היישובית ( 1882- 1930) ? כאשר מטרתה של העבודה היא להאיר את תפקידן של הנשים ביישוב בחיי היום – יום של המושבות הראשונות ולהוכיח שלנשים שחיו בהן היה תפקיד כלכלי  ופוליטי חשוב.

בחינת השתלבותן נשים בפוליטיקה היישובית עד 1930 נערכה באמצעות חלוקה למספר פרקים מרכזיים, כאשר הראשון דן      בציונות ופמיניזם, כשני מושגים אשר נדונו בתנועה הציונית וארגוניה השונית, כמו גם החברה הקיבוצית היישובית.  הציונות ככלל האמינה בשוויון מגדרי, אך בפועל נשים נאלצו להיאבק על זכויותיהן.  הפרק השני סוקר את השתלבות נשים בפוליטיקה בתקופת העלייה הראשונה והשנייה, תוך התייחסות למפנה במאבק הנשים בפרסום הצהרת בלפור (1917) והחלת המנדט הבריטי בארץ ישראל (1920).  הפרק השלישי דן בנשים פוליטיות מרכזיות ומשמעותיות בפרויקט הציוני. פרק זה יתייחס לארבע נשים פוליטיות מרכזיות: גולדה מאיר, רחל כצנלסון, רחל ינאית ועדה פישמן.  מטרתו של פרק זה היא לבחון כיצד השתלבו נשים אלו בפוליטיקה היישובית, כיצד גברו על חסמי המגדר והגיעו לעמדות כוח פוליטיות משמעותיות.

הספרות בה נעשה שימוש כלל ספרות ראשונית אשר כללה ציטוטים מספרי זיכרונות של אישים מרכזיים ונשים מרכזיות בתקופת היישוב, עיתונות עברית כמו הארץ, דבר שסיקרה את הפוליטיקה היישובית, הרצאה של מרגלית שילה ותכנית טלוויזיה אשר אירחה את גולדה מאיר בערוץ 1 ובו גולדה מאיר מספרת על הנשים בתקופת היישוב.

בנוסף, נעשה שימוש בספרות עברית ואנגלית אשר סקרה את פועלן של הנשים ביישוב היהודי לאורך העלייה הראשונה והשנייה, כמו רחל אלבוים-דרור, מרגלית שילה, Eyal Kafkafi, Hanita Brand, Pnina Lahav.