הגידול המהיר של השקעות ישירות בשווקים זרים הוביל לספרות מחקרית ענפה בעשורים האחרונים. הספרות המחקרית מתמקדת בעיקר ביתרונות שחברות רב לאומיות עשויות להרוויח באמצעות ידעה והכרת חברות זרות, הכשלים העסקיים העלולים להתעורר, הביצועיים הכלכלים של החברה הרלוונטיים אליה מעוניינים לחבור. גורמים אלו ואחרים מסבירים כישלונות או לחילופין הצלחות של מפעלים בינלאומיים בשווקים זרים.

עבודת סמינריון זו בוחנת את נושא ההשקעה זרה ישירה של חברות-רב לאומיות בסין.

במסגרת שיקוליה של חברה בעת חדירה לשוק זר, מעורבים מספר שיקולים קריטיים ובנוסף עליה לבחור באסטרטגית כניסה אפקטיבית ומתאימה מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית בארץ המארחת. הגורמים הכלכליים, הפוליטיים וכן ההבדלים התרבותיים הנם אלמנט חשוב במסגרת הבחירה באסטרטגית כניסה, למשל מערכת החוק במדינה ביחס לאסטרטגיות הכניסה משמעותית במיוחד בעת ההחלטה על שותפות אסטרטגית זו או אחרת.

העבודה הנוכחית בוחנת את השפעת הגורמים פוליטיים, הכלכליים והבדלים תרבותיים על בחירת דפוס הכניסה לסין.

לצורך בדיקת הסוגיה נבחנו שני משתנים מרכזיים, המשתנה הבלתי תלויי מתייחס לגורמים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים בסין והמשתנה התלוי מתייחס לדפוס הכניסה- מיזם משותף או חדירה בבעלות מלאה.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי כיום בסין שני דפוסי החדירה אפשריים בעיקר לאור חבירתה של סין לארגון הסחר הבינלאומי ויישום רפורמות כלכליות מרחיקות לכת המזמינות משקיעים זרים לסין. עם זאת לאור רפורמות אלו דפוס החדירה בבעלות מלאה ימשיך לפרוח ולשגשג. דפוס זה כיום נהנה מהקלות ממשלתיות בתעריפים, הגבלות ואילו למשקיעים זרים כיום מתאפשר לרכוש מפעלים סינים באופן עצמאי.

כאשר משקיע עומד בפני בחירת דפוס הכניסה לסין עליו לשאול עצמו מספר שאלות קריטיות כגון: אילו תעשיות כיום מורשות לפעילות עסקית זרה בסין ? מהי מעורבות הממשלה בתעשייה? האם קיימים הגבלים כלכליים ? וכו'.