על פי תיאורית ההון האנושי עובד בעל רמה גבוהה יותר של הון אנושי מציע למעסיקו רמה גבוהה יותר של פריון  במהלך תקופת העסקתו. העלאת ההון האנושי נעשית באמצעות רכישת השכלה, הכשרה מקצועית וצבירת ניסיון. לימוד והכשרה מובילים לרמה גבוהה יותר של פריון על ידי רכישת מיומנויות שונות, כישורים הדרושים לביצוע התפקיד

סקירת ספרות הדנה בשאלה כיצד להשקיע בהון האנושי בארגון בקרב עובדם הומוגניים וההטרוגניים תחת הנחת הרוב הפשוט ? וכן כיצד להשקיע בהון האנושי בארגון בעל מספר רב של עובדים ?

להון אנושי יתרון תחרותי מרכזי בהבטחת עמדה חזקה בשוק תוך הארכת צמיחה פיננסית גבוהה  וכן הון אנושי הוא גורם מרכזי בקביעה ערך של המניה והחלטות השקעה .  כתוצאה מכך , חברות נוטות להשקיע בהון אנושי באמצעים שונים כגון חינוך ובונוסים.

התיאוריה הנורמטיבית של קבלת החלטות מנוסחת במונחים של תהליכים שאנשים צריכים לבצע כדי שיהיה להם הסיכוי הטוב ביותר להשיג את מטרתם. דפוס התנהגות הנחשב הטוב ביותר למקבל ההחלטות הוא חיפוש שיטתי בשלבים סדורים ומאורגנים היטב על מנת להגיע לפתרון שימקסם את התועלת שלו.

ההגיון הקבוצתי המשותף או ההחלטה הקולקטיבית של חברי הקבוצה עדיפים על החלטה נפרדת שיקבל כל אחד מהפרטים המרכיבים את הקבוצה, כאשר בכוחות משותפים לעיתים מצליחה הקבוצה להגיע לפתרון משופר בנושא שאף אחד מחברי הקבוצה אינו מתמחה בו, יחד עם זאת, לעיתים קבוצה של אנשים חכמים ומיומנים מגיעים להחלטה משותפת שגויה ומוטעית – בעיקר על פי מבחן התוצאה.

ניתוח של הקצאת הון אנושי למספר קבוע של מקבלי החלטות הומוגניים מעלה כי הרווח הנקי של החלטה נכונה, גדול יותר מהסכום שהושקע בהון אנושי. כמו כן, ההסתברות להגיע להחלטה נכונה תחת מקבלי החלטות הומוגניים רב יותר.

מערכת החלטה המבוססת על כלל הרוב היא תמיד יעילה יותר מאשר מקבילתה המבוזרת. הקשר בין ההשקעה חברתית הכוללת בהון אנושי תחת שתי המערכות מעלה כי  אם יכולת פרט במשטר הדמוקרטי היא גדולה מספיק, אז השקעה הכוללת בהון אנושי במערכת זו היא פחותה מאשר במערכת מבוזרת.