באופן מסורתי, תעשיית הזנות ביפן הינה ממוסדת ומוסדרת מזה שנים רבות. יתרה מכך, בשנות השלושים של המאה הקודמת, בעת שצבא יפן נלחם בארצות זרות, ממשלת יפן "גייסה" מתנדבות מתעשיית הזנות היפנית ושלחה אותן אל חייליה מעבר לגבולות על מנת ש"ינחמו" אותם בהפסקות בין הקרבות.
מטרת המחקר: לבחון את השפעת תופעת "נשות ניחומים" על מעמדה של יפן בזירה הבין- לאומית.
הסברה של ממשלת יפן בנוגע למהלך זה הייתה כי מוסד זנות מאורגן לטובת החיילים ימנע מעשה אונס של נשים מהמדינות הכבושות. כך, הוקמה "תחנת הניחומים" הראשונה בשנת 1932 בשנחאי. מאוחר יותר, עם פרוץ מלחמת יפן- סין בשנת 1937, תופעה זו התעצמה לכדי מדיניות כללית של צבא יפן כך שתחנות אלו, שהיו בתי בושת צבאיים, הוקמו בכל מוקדי הקרבות של צבא יפן
על אף שבתחילת דרכה של התופעה גויסו נשים מתעשיית הזנות היפנית אשר התנדבו להיות נשות ניחומים, התעצמותה הצבאית של יפן והעלייה במספר השטחים שנכבשו על ידיה, הובילו לעלייה בצורך בתחנות ניחומים ובנשים שיאיישו אותן.
החשאיות סביב התופעה אפשרה לממשלת יפן להכחיש את מעורבותה בנושא במשך שנים רבות. אך באוגוסט 1991, התפרסמה לראשונה עדותה של אישה קוריאנית בשם קים האק- סון, אשר סיפרה על חוויותיה המזעזעות כאשת ניחומים (Comfort woman) בתקופת הכיבוש היפני.
שיטת המחקר: הסקה עצמאית על פי סקירת הספרות שתערך בפרק 2 ועל פי ההשוואה שתערך בדיון בפרק 3 .(השפעת תופעת "נשות ניחומים" על מעמדה של יפן בזירה הבין- לאומית )
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 צבא האימפריה היפנית
2.2 "נשות הניחומים"
2.3 מעמדה של יפן בזירה הבין- לאומית
3. השפעת תופעת "נשות ניחומים" על מעמדה של יפן בזירה הבין- לאומית
4. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה