אנשים מטבעם חסרי סובלנות ואוהבים להתנסות בגמולים מידיים ולעכב גמולים עתידיים ולפיכך מעדיפים לדחות מטלות ומשימות שונות אשר הגמול איננו מיידי.

מטרתה של עבודה זו היא לבחון את השפעת תופעת הדחיינות על יכולת הגמילה מאכילת–יתר.

האם כך הוא הדבר גם לגבי הגמילה מאכילת היתר, כאשר ידוע כי הגמול איננו מיידי וכי מדובר בתהליך ארוך הטומן בחובו גמול עתידי?

עבודה זו עוסקת בהשפעת תופעת הדחיינות על יכולת הגמילה מאכילת יתר.

תופעת אכילת היתר, הנה תופעה רווחת בעולם המערבי והיא באה לידי ביטוי באכילה בלתי נשלטת ועלייה כתוצאה מכך. תופעת הדחיינות כלומר הנטייה לדחות מטלות, הנה תופעה הנובעת עקב גורמים פסיכולוגיים מורכבים ועמוקים כמו דימוי עצמי נמוך, פחד מכישלון ועוד.

לצורך בחינת הנושא הנדון עבודה זו מחולקת לארבעה חלקים:

1. חלק ראשון יגדיר דחיינות מהי? יסקור את המאפיינים לתופעה וכן יציג את התיאוריות השונות המסבירות את הגורמים לתופעה ודרכי טיפול לריפוי התופעה.
2. חלק שני יגדיר מהי אכילת יתר? יציג את מאפייניה הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים וכן דרך טיפולית אפשרית לתופעה.
3. חלק שלישי יסקור את השפעתה של הדחיינות על יכולת הגמילה מאכילת – יתר.
4. חלק רביעי – דיון. בפרק זה נערך דיון אינטגרטיבי אודות הקשר בין שני המשתנים שנבדקו לצורך עבודה זו – תופעת הדחיינות מול גמילתה של אכילת היתר ותוצאות הקשר ביניהם.

שאלת המחקר היא: מהן ההשפעות של תופעת הדחיינות על יכולת הגמילה מאכילת יתר?

השערת המחקר: תופעת הדחיינות מובילה למניעת יכולת הגמילה מאכילת יתר.