תהליכי המודרניזציה טומנים בחובם תמורות משמעותיות במכלול רחב של תחומי חיים אשר להם השפעה גם על תרבות הפנאי, זמן פנאי ומשכו והדרכים לניצולו.

עבודה זו תבחן, את השפעת תהליכי המודרניזציה על תרבות הפנאי של הנוער הציוני דתי?

עיקר הקונפליקט בין הדת למודרניזציה היא השאלה האם יש לציית לחוק, המהווה בסיס לחברה מודרנית,  או להלכה ? על פי הציונות הדתית על המשטר במדינה להיות מותאם לתורה כלומר על המוסדות המודרניים  לא להתעמת עם ההלכה. עיקר הקונפליקט הוא קביעת מדניות בסוגיות שונות שהן בניגוד להלכה או ל"דעת התורה". יש לציין כי קיימת אפשרות כי במידה וחקיקת הכנסת  נוגדת את ההלכה , היא תקבל גושפנקא הלכתית.

מקור להתנגשות נוסף בין הדת לבין המודרניזציה הוא שבמהלך שנות ה – 80 , חל שינוי בקרב חלקים בחברה הישראלית , כאשר ערך זכויות האדם הפך לערך עליון .

החברה הישראלית כמו חברות מערביות אחרות עוברת בשנים האחרונות התפתחויות טכנולוגיות, התפתחויות של תעשיית התקשורת האלקטרונית, התפתחות תעשיית תקשורת המחשבים, התפתחות תעשיית המינוע וכל אלה מביאים בעקבותיהם לשינויים והתפתחות גם בתרבות הפנאי של החברה הישראלית בכלל ושל הנוער בפרט.
אליהוא, מצא כי השינויים והתמורות שהתחוללו בעשרים השנים האחרונות (1970 – 1990) בחברה הישראלית השפיעו באופן ניכר על תרבות הפנאי של בני הנוער.

בעבודה זו קיים ניסיון להראות כי המודרניזציה משפיעה על תרבות של הנוער הציוני-דתי, כאשר כיום בעידן המודרני והפוסט מודרני סוכני הסוציאליזציה עצמם בחברה הציונית –דתית מעודדים את הנוער למדע ומחקר, לציות לחוק וכדומה. תהליכי המודרניזציה מהווים חלק בגיבוש זהותו המחודשת של הנוער הציוני-דתי, בהיותו משמר מחד את ערכי ההלכה והמסורת ומאידך מעודד את הנוער ליישום ערכים מודרניים –חילוניים ויישום זה בא לידי ביטוי בתרבות הפנאי המתהווה שלו.