במאה ה-19 ובעיקר במאה ה-20 הפכה ההפרדה בין דת למדינה לאחד מסימני ההיכר של המדינה המודרנית. העיקרון של "איש באמונתו יחיה" הוא עקרון מנחה בכל חברה מודרנית ולכן הקונפליקט בין ערכי היהדות לבין ערכי המודרניזציה הנו קונפליקט בלתי נמנע, שכן מדובר בשתי תורות הסותרות זו את זו, עם זאת נראה כי הציונות הדתית גיבשה עמדת ביניים ביחסה למודרניזציה.

עבודה זו תבחן את השפעת המודרניזציה על תהליך החברות של הנוער הציוני דתי באמצעות סוכני החברות: רבני הדת, ערכי ההלכה ובית הספר.

ישיבת ההסדר בקריית שמונה הוקמה בשנת תשל"ח (1978) ע"י הרב צפניה דרורי. זוהי ישיבת הסדר, והיא מונה כ-200 תלמידים. ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות צבאי מקוצר במסגרת דתית. ישיבות ההסדר משתייכות לזרם הדתי לאומי, ומהוות שילוב בין החובה ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים: בני"שים) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום תיכון דתי או ישיבה תיכונית . כמו כן תלמיד הישיבה משרתים בצה"ל ביחידות קרביות.

בעבודה זו קיים ניסיון להראות כי המודרניזציה משפיעה על תהליך החברות של הנוער הציוני-דתי בדמותן של סוכני הסוציאליזציה המכוונים אותם אל עבר המודרניזציה, כאשר כיום בעידן המודרני והפוסט מודרני סוכני הסוציאליזציה בחברה הציונית –דתית מעודדים את הנוער למדע ומחקר, לציות לחוק וכדומה.

לתהליך החברות אותו עובר הנוער הציוני-דתי חלק בגיבוש זהותו המחודשת, בהיותו משמר מחד את ערכי ההלכה והמסורת ומאידך מעודד את הנוער ליישום ערכים מודרניים –חילוניים.

עבודה זו בוחנת את השפעת המודרניזציה על תהליך החברות של הנוער הציוני דתי באמצעות סוכני החברות: רבני הדת, ערכי ההלכה ובית הספר.
לצורך בחינת הסוגיה נערכו ראיונות בקרב נערים בישיבת ההסדר בקריית שמונה.