עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השפעת תהליך המודרניזציה על התפתחות הקהילה הערבית המשפחתית בישראל והשינויים החברתיים שחלו עליה.

ישראל הנה חברה רב תרבותית בעלת זהות יהודית מודרנית ומערבית. בישראל קיימת קבוצה נוספת, הערבים אשר רחוקים מלהיות קבוצה הומוגנית שכן ישנם ערבים מוסלמים, נוצרים, דרוזים. הערבים המוסלמים מהווים את הרוב ומלבדם ישנן קבוצות אתניות בדוויות.
מבנה החברה הערבית הוא פטריארכאלי מובהק בדומה למבנה החברתי המרוקאי: לגבר מעמד הבכורה בחברה בכלל ובמשפחה בפרט. הדבר מתבטא בכינויים וביחס המופגן לזכרים במשפחה ובחברה. "כבוד המשפחה" הוא מושג בסיסי בחברה הערבית מקדמת דנא, והוא משפיע על כל צורות ההתנהגות של האדם, שכן התנהגות נאותה (של הגברים ושל הנשים) תורמת לכבוד המשפחה. צניעות הנשים תורמת לכבוד המשפחה, ומשום כך הן נשמעות לכללי ההתנהגות של החברה ושומרות על כבודן וצניעותן.
בישראל, האוכלוסייה הערבית חיה מרביתה בכפרים ובערים. נשים כפריות עובדות גם מחוץ לביתן, בשדה. אין הן תמיד סגורות ומסוגרות בביתן, אבל קשרים ותקשורת עם גברים שאינם בני המשפחה נמנעים במסגרת זו ואינם רצויים בדרך כלל. ילדות רשאיות לשחק עם ילדים רק עד אשר הן הופכות לנערות בגיל ההתבגרות. בעת התבגרותן הן נכנסות הביתה ומתחילות לעסוק בעבודות הבית, יחד עם אמהותיהן ויתר נשות המשפחה. בערים המצב דומה, אך העבודות בחוץ אינן עבודות שדה, אלא במפעלי תעשייה המצריכים כוח עבודה זול יחסית ואמין. בעקבות השפעת המערב על ארצות אגן הים התיכון, בעיקר מתחילת המאה ה-19, חלו שינויים במעמד האישה בחברה הערבית.
העבודה הנוכחית תבחן את השפעת תהליך המודרניזציה על התפתחות הקהילה הערבית המשפחתית בישראל והשינויים החברתיים שחלו עליה.
לצורך בחינה הסוגיה הופצו שאלונים בקרב שתי קבוצות גיל בקרב ערבים, צעירים לעומת מבוגרים וכן נבדקה עמדתם ביחס לשוויון בין נשים וגברים, רמת השכלתם, מספר אחים והעדפתם ביחס לקרבה למשפחה המורחבת או לחלופין מגורים עם המשפחה הגרעינית. תשובותיהם נותחו בהתאם להשערות המחקר ונמצא כי החברה הערבית, ללא ספק מצויה בתהליך שינוי עקרב הדמוקרטיזציה אליה היא חשופה והתוצאות אכן ניכרות בשטח.