סקירה זו עוסקת בהשפעת שילוב סימולציות מתוקשבות בנושאים ביולוגיים על הישגי ועמדות תלמידי כתות ט.

אסטרטגיות הוראה מוגדרות כדרכים בהן בוחרים המורים על מנת להשיג מטרות שהציבו לעצמם בשיעור. על פי התפיסה המקובלת, דרך אסטרטגיות הוראה המורה והלומדים שותפים לתהליך הלמידה, המורה מקדם את עיבוד והבנת החומר הנלמד אצל התלמידים באופן פעיל ומושכל. הגישות התיאורטיות שבאמצעותן מנסים החוקרים להסביר את תהליך הלמידה מתרכזות באינטראקציות בין מורה לתלמיד. בעוד שבלמידה המסורתית רוב תהליכי הלמידה מתמקדים בהוראת המורה והעברת הידע, התיאוריות המתייחסות ללמידה מתוקשבת מתמקדות בדיאלוג שנוצר ובהשפעותיו ובדרך בניית ידע אצל הלומד.
התיאוריה שאפשר להסביר באמצעותה את תהליכי הלמידה בסביבה המתוקשבת היא התיאוריה הקונסטרוקטיבית, תיאוריה זו שואפת את השפעתה בתיאוריות העוסקות בהבניית ידע כמו התיאוריה ההתפתחותית של פיאגה, התיאוריה הפסיכו-חברתית של ויגוצקי, והתיאוריה של ברונר המציגה את הלמידה כתהליך אקטיבי חברתי, שבו התלמיד בהתבסס על ידע קיים, בונה בעצמו רעיונות או מושגים חדשים.