רצח יצחק רבין ב- 4.11.1995 הוביל להכרה כי גם בישראל ישנה אלימות פוליטית, אם כי האלימות הפוליטית היא חלק אינטגראלי מההיסטוריה הישראלית והיהודית.

העבודה הנוכחית בוחנת את השפעת רצח רבין על החברה בישראל

אחד המאבקים המרכזיים הנו על דמותה של החברה הישראלית הכוללת בתחומה דתיים וחילוניים. המחנה הדתי החל בעשורים האחרונים לפעול באופן מאסיבי לשם מימוש עקרונותיו ואמונותיה ובראשם שמירה על ארץ ישראל השלמה, אשר מהווה נקודת מחלוקת מרכזית וחוצצת בין הרוב החילוני בארץ ישראל לבין המחנה הדתי.

הסכמי אוסלו יצרו מחלוקות עמוקות בין הממשלה הליבראלית המצומצמת בראשות רבין לבין מחנה הימין בכנסת , קבוצת מתנחלים יהודיים קיצוניים ומפלגות פוליטיות אחרות. מבחינתם ההסכם היווה איום ממשי לביטחונה של ישראל.

ואכן, השסע ועוצמתו הוחרפו בעקבות הסכמי קמפ דיוויד ויותר מאוחר עם חתימת הסכמי השלום בין הפלסטינים עם ישראל. בעיני תומכי הימין היו הסכמים אלו בגידה במדינת ישראל. הסכמים אלו עוררו בארץ הפגנות סוערות ופעולות מחאה חריפות ביותר נגד הממשלה והעומדים בראשה.

רצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, היווה את שיאו של הקונפליקט וזאת בשל הדבקות באמונה וביהדות.
בדיקת הסוגיה הנבדקת נערכה באמצעות סקירת ספרות מקצועית ומחקרית בנושא, כאשר ראשית נסקרת האלימות הפוליטית בישראל ולבסוף קיימת סקירה אודות הרצח עצמו, האירועים שקדמו לו והשלכותיו.

סקירת הספרות העלתה כי בטרם הרצח ולאור שנותיה של מדינת ישראל, שררה אלימות פוליטית וכי שיאה של האלימות הפוליטית באה לידי ביטוי קיצוני ברצח ראש הממשלה, יצחק רבין.

רצח רבין גרם לזעזוע עמוק בחברה הישראלית, זעזוע אשר הוביל לחשיבה מחודשת ולשינויים משפטיים, פוליטיים וערכיים.
ראשית, מעמדו של המחנה הדתי, נחלש במידה ניכרת, והוא נאלץ למתן את תגובותיו ופעולותיו ביחס לתהליך השלום ואכן לאחר רצח יצחק רבין, ממשלות ימין המשיכו לפעול בהתאם להסכם השלום שנחתם על ידי ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין.