התמיכה במשפחות ובילדים עניים החלה להופיע באנגליה כבר בימי הביניים. בשנות ה-30 של המאה ה-20, התפתחו באירופה תכניות קצבאות ילדים, בעיקר בצרפת ובלגיה.

העבודה הנוכחית בוחנת את השפעת קצבאות הילדים על העוני במדינת ישראל.

בישראל, בשנות ה-50 החלו להנהיג קצבאות ילדים , כאשר מדיניות זו ניזונה ממדיניות רווחה. קצבאות הילדים עברו שינויים וגלגולים עם השנים, אך השפל הכלכלי המתמשך במשק הישראלי מאז שנת 1996 אשר בא לידי ביטוי בירידה עקבית בשיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג), הוביל למחשבה מחודשת באשר למדיניות הרווחה במדינה ובכלל זה יחס שונה לקצבאות, תשלומי העברה וכן קצבאות ילדים בפרט.

בשל העובדה כי המשק היה שרוי במיתון עמוק, התעורר הצורך לנקוט צעדים של מדיניות אפקטיבית לשם היחלצות ממנו ועמה משמעת פיסקלית חריפה בכל הקשור להוצאה השוטפת של הממשלה.

לפיכך הוגשה בשנת 2003 לאישור הכנסת תכנית חירום כלכלית בה נכללו שינויים מהותיים במדיניות הכלכלית. התכנית הכלכלית הציגה קיצוצים רחבי היקף, בעלי השלכות כבדות משקל על שכבות אוכלוסייה שונות ובהן אוכלוסיית הילדים. שינויים אלו מבטאים השקפה כלכלית-חברתית שונה הסותרת את מדיניות הרווחה אשר הייתה נהוגה במדינה.

העבודה הנוכחית בחנה את השפעת קצבאות הילדים על העוני במדינת ישראל.

שאלה זו רלוונטית לאור ממדי העוני במדינת ישראל במקביל לתכנית החירום הכלכלית אשר כללה כאמור, הפחתה משמעותית בקצבאות ילדים.

לצורך ליבון הסוגיה נחלקה עבודה זו לשישה חלקים:

חלק א הציג את הפערים ואי השוויון בחברה הישראלית

חלק ב הציג תיאוריות שעוסקות בקשר בין מספר הילדים למצב הכלכלי.

חלק ג דן במספר תיאוריות כלכליות המסבירות את העוני וכן ציין מי הם האוכלוסיות העניות בישראל.

חלק ד הציג את חוק משפחות ברוכות ילדים והשלכותיו על העוני במדינת ישראל.

חלק ה הציג את השינויים שחולל ביבי נתניהו בחוק משפחות ברוכות ילדים והשלכותיו גם העוני במדינת ישראל.

חלק ו ואחרון בחן את השפעת חוק קיצוץ בקצבאות הילדים (חוק משפחות ברוכות ילדים) על צמצום הילודה.