ילדים עם ADHD סובלים מליקויים נוירולוגים שקשורים באופן הדוק לבעיות בתפקוד העצבי. לכן, פיתוח טיפולים ושיטות שמתייחסות ישירות למערכת העצבית עשויים להניב יתרונות בקרב בעלי קשב וריכוז. פעילות גופנית, מובילה לשיפור המערכת העצבית, אשר, בתורה משפיעה על הפרעות קשב וריכוז.
העבודה הנוכחית בחנה את השפעת פעילות הגופנית על ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז.
שינויים במבנה המוח ותפקודו במהלך הפעילות הגופנית, קשור ישירות להפרעות קשב וריכוז וכי העשרה פיזית ופעילות גופנית מקלה על התפתחות המוח מבחינה מבנית ותפקודית. פעילות גופנית מגדילה את הרמות של הגורם הנוירוטרופי ( neurotrophic factor ) שמקורו במוח, בכלל זה מצויים גם חלבונים התורמים להתפשטות ופלסטיות עצבית.
כתוצאה מהמאמץ ניתן להבחין בשינויים בהתנהגות, כגון שיפור בלמידה ובזיכרון. מכאן שהתערבויות בצורת פעילות גופנית עשויה להיות יעילה במיוחד בתקופת הילדות המוקדמת, בהיותה משפרת את התפקוד הקוגניטיבי ומקדמת את בריאות המוח.
מטרת העבודה הייתה לבחון את השפעת פעילות הגופנית על ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז.
העבודה התמקדה, באוכלוסייה הספציפית של ילדים עם ADHD . הוצגו מאפייני הלקות והשלכותיה מבחינה חברתית ולימודית. כמו כן, הוצגה הגדרה לפעילות ספורטיבית. בהמשך נערך דיון ביחס להשפעת פעילות ספורטיבית על ילדים עם ADHD . עוד הוצגו טכניקות מעשיות לשיפור קשב וריכוז באמצעות פעילות גופנית לסוגיה.
בעלי ADHD מגלים פערים וקשיים בתחום הלימודי והחברתי & הפעילות הספורטיבית מסייעת לריכוז ומיקוד. & פעילות גופנית מסייעת בתחום האוריינות ובכלל זה קריאה. & פעילות גופנית מסייעת בתחום הרגשי, חברתי וקוגניטיבי של בעלי ADHD
1. מבוא
2. פעילות ספורטיבית
3. ADHD- אטיולוגיה ומאפיינים
4. הקשר בין פעילות ספורטיבית לבין ADHD
5. סוג הפעילות המומלץ
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה