עבודה זרה אופיינית לכלכלות מפותחות רבות עם רמות שכר גבוהות יחסית. במשקים אלו, עובדים בעלי מיומנות נמוכה ממדינות עניות מבצעים עבודות שנחשבות נחותות. ככלל, השכר המשולם לעובדים זרים נמוך משכר הסף של עובדי מקומיים. כמעט כל עובדי הזרים בישראל מגיעים ממדינות עניות ומשתייכים לקבוצות בעלי מיומנות נמוכה ולאוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה.

העבודה הנוכחית תעסוק בהשפעת עובדים זרים על תעסוקה ושכר בישראל.

החל משנת 1993, ישראל החלה לייבא מספר גדול של עובדים זרים, אשר החליפו הכוח הפלסטיני בעבודה. מחקר זה מנתח את כניסתם של עובדים זרים בשוק העבודה הישראלי, תוך התמקדות בהשפעתם על האבטלה והשכר.

לישראל היה אינטרס ברור לאייש כוח עבודה בשל הכיבוש ארוך הטווח והגיבה ללחצים של מעסיקים אשר נזקקו לעובדים. ברם, נטייתם של עובדים "זמניים" להתיישב באופן קבוע במדינה המארחת, הובילו להתנגדות הולכת וגוברת לכניסתם והעסקתם של העובדים הזרים.

הממשלה אימצה את ההשקפה כי עובדי יבוא יגדילו את ביטחון אישי לישראלים על ידי צמצום נוכחותם של פלסטינים וכן יסייעו בפתרון בעיות דיור לעולים חדשים. שיקולים אלה השתלבו עם הנטייה של חברה ישראלית להסתמך על עבודה זולה שאינה אזרחית, נטייה שהשפיעה במידה ניכרת עם שוק העבודה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת היקף תעסוקת העובדים זרים על התוצר, השכר ושיעור המועסקים בישראל.

הבדיקה כוללת סקירת ספרות הדנה בעובדים הזרים בישראל, בשכר, תוצר ואבטלה בישראל וכן בהשפעת כניסת העובדים הזרים על האבטלה, השכר והתוצר בשק הישראלי. מלבד הבדיקה התיאורטית, מוצג מחקר אמפירי הבוחן את שאלת המחקר לעייל באמצעות מודל רגרסיה ליניארית. המטרה היא להבין אם לעבדים הזרים השפעה שלילית מהותית על המשק , בבחינת מדדים רלוונטיים כמו אבטלה, שכר ותוצר.

הספרות הגורסת כי כניסתם של עובדים זרים, דחקה הצידה את העובדים המקומיים, יצרה אבטלה רבה יותר, הובילה לירידה בשכר ובאופן טבעי לירידה בתוצר