עקרון הלינה המשותפת בקיבוצים רבים הופסק עקב השינויים המתחוללים בקיבוץ וכן נבע ממספר עקרונות בסיסיים: שיתוף, שוויון חשיבות הקולקטיב ואוטונומיה.

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת השפעת סוג הלינה בקיבוץ על הקשרים החברתיים של בני הכיתה, בנים ובנות בחייהם הבוגרים.

בעקבות המשבר הקיבוצי נפגם עקרון השותפות ועמו הלינה המשותפת כאשר בדומה לתחומים רבים תחום השיתוף במסגרת הקבוץ התערער והחל תהליך של פירוד בין בני הנוער, נפגמה האוטונומיה של בני הנוער אשר הוחזרו לרשות הוריהם ועצם הפירוד הוביל בני נוער רבים לוותר על הקולקטיב ועל הביחד.

למעשה, הדור הצעיר בקיבוץ להבדיל מהדור הבוגר לא גדל על ערכי שיתוף, שוויון, אוטונומיה וחשיבות הקולקטיב אלה על האינדיבידואל, על האינטרס האישי, על הבדלים בין החברים בבחינת הכנסה ותנאים אחרים ועל הלחוד ולא על הביחד .

כל אלה הרחיקו את הדור הצעיר ממהות הקיבוץ ואושיותו . ככל, עקרונות השיתוף והשוויון כבר לא מתנוססים על דיגלה של החברה הקיבוצית וצורת החיים הקיבוצית הופכת בהדרגה לצורת חיים הזהה במתכונתה לחיים בישוב כפרי. והנוער הקיבוצי נולד לתוך עולם שונה במידה רבה מהעולם בו חיו הוריו ובני הדור הראשון בשל השינויים שחלו במבנה הקיבוצי החל משנות ה – 80

ואכן בני הנוער כדור שלישי בקיבוץ משקפים את התרופפות המבנה הקיבוצי, הערכים הקיבוציים והאידיאולוגיה הקיבוצית בכללותה.