הספרות המחקרית, מלמדת אם כן שקיים קשר ברור בין תורשה/גנטיקה לבין התמכרות לאלכוהול ועישון. השאלה הנשאלת האם קיימים הבדלים בין גורמי הסביבה לבין גורמים גנטיים בבחינת השפעתם על  התמכרות לאלכוהול ועישון.

סקירת ספרות הבוחנת הנטייה להתמכרות לאלכוהול או עישון אשר מושפעת מהסביבה החברתית של הפרט .

ילדי שתיינים מועדים להתמכרות עקב סביבתם, למשל דרך חיקוי אב שתיין. אנשים שצמחו בילדותם על רקע של אלימות מילולית וגופנית מצד הוריהם, מצויים בסיכון להיהפך לשתיינים בהשוואה לילדים שגדלו ללא אלימות במשפחה. זאת כנראה עקב פיתוח הערכה עצמית נמוכה ורגשות שליליים, כאשר השתייה מהווה מנגנון בריחה או שיטה להקלת רגשות כאלה.

הקשר התורשתי נחקר בעיקר לגבי אלכוהול ונמצא כי ישנם גנים המועברים מההורה לילד ועלולים להתעורר בו. סיכוייהם של ילדים שהוריהם הביולוגים היו אלכוהוליסטים, לפתח תלות באלכוהול, גדולה פי ארבע מילד אחר.

כלומר, היסטוריה משפחתית של צריכת אלכוהול נמצאה קשורה פי ארבעה עד תשעה לסיכון גבוה יותר לאלכוהוליזם בקרב צאצאים ממין זכר ופי שניים עד שלושה בקרב צאצאות, בהשוואה לצאצאים של מי שאינם אלכוהוליסטים.

מחקרים מלמדים כי השפעות של תורשה על התנהגות מורכבת כמו שתיית אלכוהול, משקפים פעולה ותגובה הדדית מורכבת בין גורמי תורשה וסביבה, והמשמעויות שלהם לגבי שתיית אלכוהול בקרב מתבגרים בעיקר, מתחילות להיחקר רק לאחרונה.