סוציולוגים רבים, מצביעים במחקריהם על קשר ישיר בין חינוך לריבוד חברתי, כאשר מעמדו הכלכלי-חברתי של האדם קשור לאיכות החינוך שיקבל ואיכות החינוך אשר קיבל היא זו אשר לבסוף תקנה לו את מעמדו בסולם החברתי-כלכלי. שוויון יתקיים במידה ויינתן חינוך שווה לכל, כלומר סיכויים שווים לכולם

עבודת סמינריון זו בוחנת כיצד משפיע המצב הסוציו אקונומי על ניצני אוריינות ?

גידול באי השוויון הכלכלי משפיע באופן ניכר על איכות החינוך שמקבל הילד ואי השוויון הכלכלי תלוי הכנסה משפחתית או השתייכות למיעוט. מצב סוציו-אקונומי נמוך מוביל לחוסר יכולת של ההורים לספק חינוך לילדיהם והילדים עצמם אינם חיים באווירה המעודדת אותם ללמוד.

מדיניות החינוך הישראלית עם קום המדינה היא אשר יצרה שתי מערכות חינוך נפרדות: לעולים החדשים במעברות ולתושבי הארץ הוותיקים והובילה למעשה לסגרגציה ולאי שוויון בין מזרחים לאשכנזים.

הספרות מעלה קשר ברור בין אוריינות לבין מצב סוציו אקונומי והשתייכות אתנית. קשר זה נשען על ההנחה כי קיים קשר בין אוריינות לבין יכולות קוגניטיביות וכי קיים אי שוויון במתן חינוך והשכלה והתוצאה היא אוריינות גבוהה או נמוכה בהתאם.

מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השפעת המצב הסוציו אקונומי על ניצני אוריינות.

ממצאי הספרות העלו כי קיים קשר ברור בין אוריינות לבין מצב סוציו אקונומי והשתייכות אתנית. קשר זה נשען על ההנחה כי קיים קשר בין אוריינות לבין יכולות קוגניטיביות וכי קיים אי שוויון במתן חינוך והשכלה והתוצאה היא אוריינות גבוהה או נמוכה בהתאם.
מצב סוציו אקונומי נמוך מנבא לעיתים קרובות כישורי שפה נמוכים ביותר, בעיות באוצר המילים קושי במשימות סמנטיות לקסיקליות.