סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השפעת מלחמת ששת הימים ויום כיפור על הכלכלה.//הקשר בין מצב ביטחוני למצב כלכלי
/מעמדו המיוחד של הצבא והביטחון הלאומי בישראל
/השפעת מלחמת ששת הימים ויום כיפור על הכלכלה הישראלית.//

מדינת ישראל, עם היווסדה, השתתפה במספר רב של מלחמות שנועדו להגן על קיומה. עד מלחמת ששת הימים, בחברה הישראלית שלטו מיתוסים כגון "טוב למות בעד ארצנו" וכי המוטיבציה לשירות בצה"ל הייתה גבוהה. הכול האמינו ביציאה למלחמה בחשיבותה ובחשיבות המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים (אייזנשטדט, 1989). במלחמת יום הכיפורים המצב השתנה כאשר ב – 6.10, יום כיפור, הופתע צה"ל בשתי החזיתות והותקף ע"י צבאות מצריים וסוריה בסיני וברמת הגולן,, מאות מטוסים סורים ומצרים חצו את קווי הגבול ברמת הגולן ובסיני, מוצבים ומחנות צה"ל הופגזו, טנקים סורים החלו לנוע מערבה , חיילים מצריים החלו בחציית תעלת סואץ. צה"ל בניסיון נואש לבלום את המתקפה גייס את כוחות המילואים, חיל האוויר, כוחות שריון וחי"ר (משעל, 1998). השאלה על אודות המחיר עלתה על פני השטח בעקבות המלחמה הנוראה מכולן, מלחמת יום הכיפורים . לראשונה נשאלה השאלה האם המחיר היה הכרחי ? האם נעשה הכל על מנת למנוע את הצורך במחיר הנורא הזה ?(רוזנטל, 2001). החברה הישראלית לא הייתה מוכנה למלחמת יום הכיפורים , המלחמות שקדמו לה – מלחמת יום העצמאות, סיני וששת הימים והמחיר בקורבנות שהן גבו הוצנע בין צהלות הניצחון, "ההסכמה הלאומית" וכן מחיר השכול היה חלק ממהלך היסטורי – הקמת המדינה וקביעת גבולותיה (רוזנטל, 2001). מלחמת יום הכיפורים, יותר מכל מלחמה אחרת בתולדות ישראל, הייתה לגורם מהותי בערעור הקונצנזוס החברתי ובעצם שמה קץ לקונצנזוס בחברה הישראלית. תקופה זו מציינת, את סיומה של תקופת התום מבחינת הערכים אשר היו המקובלים על הכול , בכל הנוגע לצורכי הביטחון של מדינת ישראל, הסכסוך הערבי – ישראלי והאמונה בשלום.מלחמת – 1973 חוללה בליבם של רבים מאזרחי ישראל ספקות לגבי שרידותה של ישראל לאורך ימים, הולידה דכדוך ציבורי משתק ומגפה של חוזי שחורות ולראשונה החלו להישמע ישראלים צעירים האומרים כי נואשו מהתקווה לשלום בימיהם, אחרים התבטאו כי זו תהיה המלחמה האחרונה ובמידה ולא לגביהם עדיפה עזיבת הארץ על פני לחימה בשנית ( רבי ציון, 1978). הספקות הללו נבעו גם מההשלכות הכלכליות של מלחמות ישראל ובעיקר השלכות מלחמת יום הכיפורים. ואכן, העשור השלישי לקיומה של מדינה ישראל היה מין הסוערים והקשים בתולדותיה לפחות מין הבחינה הכלכלית. בסיבה לכך היא שבעשור ה התרחשו אירועים רבי עוצמה אשר השפיעו באופן מכריע על ההתפתחויות הכלכליות במדינה ועל המדיניות הכלכלית. שיקולי הביטחון והוצאות הביטחון קבעו את התנאים הבסיסיים ומסגרת הפעולה האפשריות לקובעי המדיניות הכלכלית. בנוסף, ישראל התמודדה על העלייה ההמונית, , קליטת העולים (דיור, תעסוקה וכו), משבר אנרגיה אשר השפיע על מדינות המערב והתנהלותן שלא תמיד תאמה את האינטרסים של ישראל. על רקע גורמים אלו, התמודדה גם הממשלה הישראלית עם הבעיות הכלכליות שנוצרות לאחר מלחמת ששת הימים אשר התמצו בעיקר בבעיות אבטלה, אי צמיחה כלכלית ולחצים אינפלציוניים (צמרת ויובלונקה, 2008). ישראל לאחר מלחמת ששת הימים הרגישה מנצחת אדירה וכי לאחר 1967 ישראל הפכה אימפריה, אמנם קטנה. האופוריה הובילה אותה לתבוסה במלחמת יום כיפור ולכן מלחמה זו מהווה נקודת מפנה בבחינת צבאית וכלכלית (Peretz, 2002). אייזנשטדט (1989), טוען כי שנת 1973 מסמלת שבר חסר תקדים בכל נתון שעל פיו תימדד. אחרי מלחמת יום הכיפורים, החל כיפורים בתחום הכלכלי שהיווה משבר כלכלי וחברתי עמוק בכל מובניה של המילה – במבנה המערכת המשקית וגם בנורמות התנהגות כלכליות – חברתיות. ********************************************************************** עבודה זו כוללת סקירת ספרות בנושאים הבאים:
הקשר בין מצב ביטחוני למצב כלכלי
/מעמדו המיוחד של הצבא והביטחון הלאומי בישראל
/השפעת מלחמת ששת הימים ויום כיפור על הכלכלה הישראלית.