מוסכם כי חקיקתו של חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) בשנת 2002 הטילה עלויות רגולטיביות באופן מהותי על חברות ציבוריות בארה"ב .

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיימת השפעה על היקף הנפקת מניות של חברות ישראליות בבורסות בארה"ב בעקבות יישום חוק sox ?

הספרות העלתה כי החוק Sarbanes-Oxley (SOX) הוביל לעלויות כבדות. חברות רבות התלוננו על העלויות מראש ועל העלויות הגבוהות, על הצורך להשקיע יותר זמן וכסף בשל האילוץ בבקרות הפנימיות. יתרונות החוק כוללים הגברת שקיפות, אמינות, ואחריות במגזר העסקי . בנוסף, הנזילות בשוק משתפרת לאחר חקיקתו של SOX. הכוונה העיקרית של SOX הייתה לשפר את השקיפות בחברות ציבוריות על ידי שיפור גילוי וניטור דרישות, שיפור מערכות ניהול סיכונים ועוד. החוק מנסה למנוע פעילות לא חוקית, תוך מניפולציה של מידע חשבונאי או הסתרה של מידע מהותי.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיימת השפעה על היקף הנפקת מניות של חברות ישראליות בבורסות בארה"ב בעקבות יישום חוק sox ?

כל החברות אשר נבדקו היו ציבוריות דואליות אשר נסחרות בבורסת ת"א ובאחת מהבורסות של ניו יורק.

הבדיקה נערכה באמצעות הצגת ספרות מחקרית בנושא חוק סרבנס אוקסלי (sox), ממשל תאגידי וביצועים, וועדת גושן ובחינת השפעת יישום חוק SOX על הנפקת מניות בארה"ב ומחקר אמפירי אשר בחן את השערות המחקר .

ממצאי הבדיקה העלו כי ליישום חוק sox קיימת השפעה שלילית על היקף המניות המונפקות, על היקף מחיר המניה המונפקת ועל היקף הגיוס של הפירמה מההנפקה.