סדרה של רפורמות בחקיקה, הגיעה לשיאה על ידי חקיקת חוק Sarbanes-Oxley (SOX) בשינה 2002, אשר הובילה לשינויים מרחיקי לכת ביותר בהיסטוריה של תקנות ניירות ערך בארה"ב המטרה העיקרית של החוק הייתה לחזק את חוקי חובת גילוי וממשל תאגידים.

העבודה הנוכחית תעסוק בשאלה: האם בעקבות יישום ועדת גושן חלה עלייה בהוצאות בחברות ?

בתחילת שנות ה -2000 פרצו מספר שערוריות חשבונאיות בקנה מידה גדול אשר כללו ביקורת כתוצאה ממרמה וחוסר יושר מחברי מועצת המנהלים של חברה. אירועים אלה זעזעו את הציבור ואת האמון בשווקים בנוסף, משקיעים צברו הפסדים כאשר מחירי מניות קרסו. בתגובה לאירועים בלתי חוקיים אלה וכדי להחזיר את האמון בשווקים, הסנטור פול סרבנס ומייקל אוקסלי יצרו חקיקה שנועדה לשפר את הכללים הנוגעים לתאגידים: תקני ביקורת ומתן דין וחשבון.

המחקר הנוכחי בחן האם בעקבות יישום ועדת גושן חלה עלייה בהוצאות בחברות .השערת המחקר טוענת כי יימצא שיישום תקנות ועדת גושן יובילו לגידול בהוצאות של החברות על הנהלה וכלליות. הבדיקה נערכה בקרב 35 חברות,

ניתן לראות כי תקנות וועדת גושן משפיעות על הוצאות הנהלה בקרב חברות גדולות המשתייכות לענף הפיננסים. באופן דומה הספרות העלתה כי החוק Sarbanes-Oxley (SOX) הוביל לעלויות כבדות. חברות רבות התלוננו על העלויות מראש ועל העלויות הגבוהות, על הצורך להשקיע יותר זמן וכסף בשל האילוץ בבקרות הפנימיות. כמו, העלויות ששולמו לרואי חשבון, הצורך בכוח האדם חדש, תיעוד חדש, עדכון התיעוד, שכירת עורכי דין ויועצים, הכשרת צוות, אישורים, טכנולוגיה, ועוד אלמנטים רבים אחרים .כמו כן נמצא כי דמי הביקורת ששולמו על ידי חברות גדלו להגדיל באופן משמעותי בעקבות החקיקה