להורים תפקיד מכריע בהתפתחות החברתית והרגשית של הילדים. ואכן, בחינת סגנון הורות מעלה את ההשפעה ההורים על האקלים הרגשי וההתפתחות הרגשית של הילד.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את השפעת התפקוד המשפחתי על יכולת הסתגלות רגשית- חברתית של ילדים בגיל הרך.

גננות בגני הילדים מתמודדות עם אלימות וקונפליקטים של ילדי גן המתרחשים סביב מאבקי כוח על חפצים או זכויות . הגורמים לאלימות ילדים נובעת מהקושי של הילד הרך לשלוט על עצמו ולהתמודד עם כעס ותסכול. הילד נדרש להסתגל למערכת של חוקים וכללים בגן ובמקביל לשלוט בצרכיו הטבעיים. כמו כן, ילדים בגיל הרך בטוחים בסביבה המוכרת להם והסתגלות למקום ומצב חדש דורשת מהם כוחות התמודדות. בנוסף, ילדים במצבי לחץ ומשבר משפחתי מתקשים להתמודד מבחינה רגשית ולכן חווים אי שקט המתבטא בהתנהגויות קיצוניות בגן. לאור שלל התמודדויות רגשיות של הילד בגן הילדים, עבודה זו תעסוק בקשר שבין לכידות משפחתית ובין איכות הקשר הזוגי לבין יכולת הסתגלות רגשית- חברתית בגיל הרך.

העבודה הנוכחית בוחנת את השפעת התפקוד המשפחתי על יכולת הסתגלות רגשית- חברתית של ילדים בגיל הרך.

הבדיקה כוללת ספרות תיאורטית ומחקרית הדנה בהסתגלות, וויסות רגשי, לכידות משפחתית, איכות הקשר הזוגי של ההורים ובדיקת הקשר בין רמת הלכידות המשפחתית ואיכות הקשר הזוגי של ההורים לבין יכולת ההסתגלות הרגשית – חברתית של ילדים בגיל הרך.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הספרות המחקרית מצביעה על כך ש להורים תפקיד מכריע בהתפתחות החברתית והרגשית של הילדים. ואכן, בחינת סגנון הורות מעלה את ההשפעה ההורים על האקלים הרגשי וההתפתחות הרגשית של הילד וכן מערכות היחסים בין הורים לילדיהם, הראו כי התנהגותם של הורים יכולה לקדם הסתגלות חיובית של ילדים. מאידך הספרות המחקרית גורסת כי תפקוד משפחתי הכולל דפוסי הורות, נוכחות הורית, תמיכה משפחתית קשרי המשפחה הדינאמיקה המשפחתית משפיעים על התנהגותם והתפתחותם של ילדים.