עבודת סמינריון הבוחנת את השפעת השוני התרבותי-הלאומי – ארגוני
על כישלונם של שותפויות אסטרטגיות:
מיזמים משותפים בינלאומיים לעומת חדירה בבעלות מלאה.//שותפויות אסטרטגיות : הגדרות ומאפיינים / מיזם משותף וחדירה בבעלות מלאה – הגדרות / מיזם בינלאומי משותף / חדירה בבעלות מלאה / הגורמים למיזם המשותף לעומת הגורמים לחדירה בבעלות מלאה. / מיזמים משותפים לעומת חדירה בבעלות מלאה – יתרונות וחסרונות / השוני התרבותי כגורם המשפיע על כישלונם של שותפויות אסטרטגיות: מיזם משותף מול חדירה בבעלות מלאה / הסביבה התרבותית / חמשת הממדים לאפיון תרבויות על פי הופשטד / הבדלים בתרבויות הניהול / הקשרים תרבותיים נוספים: אמון , בחירת השותף והתאמה וקונפליקטים / אמון / בחירת השותף והתאמה / קונפליקטים//
המערכת העסקית הבינלאומית תוחמת בחובה דרכים ואלטרנטיבות שונות לשיתופי פעולה בינלאומיים, כאשר במסגרת עבודה זו נדון במיזם המשותף הבינלאומי- IJV לעומת חדירה בבעלות מלאה- WOS כשותפויות אסטרטגיות בינלאומיות. אלו הן שתי אופציות לקיום שיתוף פעולה עסקי בינלאומי שחברה יכולה לבחור. כל אחד מהאסטרטגיות הללו בעלת משמעויות שונות מבחינת השליטה, האמצעים והסיכונים המתחייבים מניהול עסקים בארץ זרה ולכן הבחירה בסוג השותפות מהווה גורם קריטי ובעל חשיבות מרובה המשפיעה על מידת היעילות היחסית של שיתוף הפעולה הבינלאומי, על הצלחתו וכן על כישלונו.
השותפויות האסטרטגיות לעייל, הן אחת התשובות שנותנות חברות לשינויים כלליים בסביבותיהן, אשר הובילו לעלייה בפעילות העסקית הבין-לאומית,יחד עם זאת, שותפות אסטרטגית משמעותה שתי סגנונות ניהול ושוני תרבותי, וככל שההבדל התרבותי בין המדינות רב יותר כך השוני התרבותי גבוה יותר ומקשה על פעילותו של המיזם מחד וחדירה בבעלות מלאה מאידך.
בעשור האחרון שיעור יצירת של מיזמים משותפים בינלאומיים ופירודם גבוה, כאשר מרביתם נכשלים בעקבות סכסוכים תרבותיים כמו כן, שותפויות אסטרטגיות ככלל, הפכו פופולריים ונפוצים לשם כניסה לשווקים גלובליים ולכן זיהוי הגורמים המובילים להצלחה או לכישלון בשותפויות אלו בעלי חשיבות רבה.
כניסה או חדירה של חברה לשוק זר הנה החלטה מורכבת, כאשר החלטה חיובית מובילה לשאלה לאיזה ארץ או ארצות להיכנס וכן באיזה אופן להיכנס לאותם ארצות. ההחלטה והבחירה היא אחת האספקטים הכי חשובים בניהול שיווקי בינלאומי ומובילה להישרדות והצלחת השותפות האסטרטגית למרות זאת, אין עדיין תיאוריה המכוונת מנהלים בבחירה שלהם בבחירתם את אופן החדירה לשוק זר.
השאלה בה תדון העבודה הנוכחית היא מהי השפעת השוני התרבותי – הלאומי – ארגוני על כישלונם של שותפויות אסטרטגיות : מיזמים משותפים בינלאומיים לעומת חדירה בבעלות מלאה? ומכאן נגזרות שתי השערות מחקר:
1. ככול שהמרחק התרבותי בין המשקיע הזר לארץ המארחת גדול יותר כך הסיכוי לכישלון השותפות במסגרת המיזם המשותף לעומת החדירה בבעלות מלאה.
2. ככול שהמרחק התרבותי בין המשקיע הזר לארץ המארחת גדול יותר יעדיף המשקיע הזר במידה רבה יותר לחדור לשוק הזר באמצעות חדירה בבעלות מלאה.
עבודה זו הנה עבודה תאורטית אשר במסגרתה אסקור ספרות תאורטית ומחקרית העוסקת בהשפעת הגורם התרבותי על כישלונם של שותפויות אסטרטגיות : המיזם המשותף והחדירה בבעלות מלאה. כמו כן נעשה שימוש רב במאמרים אקדמאים אשר דנים בסוגיה לעייל. מאמרים אלו נלקחו ממספר מאגרי מידע : Academic Search Premier , ABI Inform , Expanded Academic ASAP
עבודה זו כאמור תבחן את השפעת השוני התרבותי על אופן החדירה ולכן אדגיש כי בנושא זה הדעות חלוקות במחקרו של Pan מצאתי כי השותף הזר יעדיף את לחבור לשותף המקומי באמצעות המיזם המשותף כאשר המרחק התרבותי בינו לבין השותף הזר גדול, אך במחקר עדכני יותר, נטען כי התרבות הזאת משחקת תפקיד מוגבל בבחירה בין המיזם המשותף או החדירה בבעלות מלאה. המחקר נערך בקרב חברות יפניות ואמריקאיות ביפן ובארה"ב.
מחקרים אחרים כגון Jorma & Jean-Francois Barkema, Shenkar Vermeulen, Bell גורסים כי מרחק תרבותי גדול מוביל את השותף לידי בחירה בחדירה בבעלות מלאה לעומת המיזם המשותף. טענה זו האחרונה, מהווה את הבסיס התאורטי לעבודתי.
מבוא
1. שותפויות אסטרטגיות: הגדרות ומאפיינים
1.1 מיזם משותף וחדירה בבעלות מלאה – הגדרות
1.1.1 חדירה בבעלות מלאה
1.1.2 המיזם הבינלאומי המשותף
1.2 הגורמים למיזם המשותף לעומת הגורמים לחדירה בבעלות מלאה
1.3 מיזמים משותפים לעומת חדירה בבעלות מלאה – יתרונות וחסרונות
2. השוני התרבותי כגורם המשפיע על כישלונם של שותפויות אסטרטגיות: מיזם משותף מול חדירה בבעלות מלאה
2.1 הסביבה התרבותית
2.2 חמשת הממדים לאפיון תרבויות על פי הופשטד
2.3 הבדלים בתרבויות הניהול
2.4 הקשרים תרבותיים נוספים: אמון , בחירת השותף והתאמה וקונפליקטים
2.4.1 אמון
2.4.2 בחירת השותף והתאמה
2.4.3 קונפליקטים
סיכום
המלצות : דפוס הכניסה הרצוי בהתייחס לסביבה התרבותית
ביבליוגרפיה