נשים שחורות אקדמיות מעידות כי גם נשים אפריקאיות שהצליחו להתקדם מתמודדות עם אי שוויון בכניסה למוסדות אקדמיים כסטודנטים או סגל, וכן נאלצות להתמודד עם דחיקה לשולים, מטרה לאפליה, ניכור, ובידוד. דחיקתן לשולים גרמה להן להגן על עצמן, לנווט את דרכן ולהתקדם בחייהן.

השאלה הנשאלת היא באיזה מידה השפיע הקולוניאליזם על מעמד האישה באפריקה-מקרה מרוקו?

הספרות הדנה במעמדה של האישה באפריקה גורסת כי לנשים יש מעט מאוד שליטה על חייהן. התרבות האפריקאית כוללת עדיין פוליגמיה ומוהר המבזה נשים והופכם לסחורות ומיטלטלין הנשלט על ידי הגברים, על מנת להבטיח מערכת של שעבוד נצחי. זכויות הנשים מופלות לעומת זכויות הגברים, אבות מוכרים את בנותיהם ונשים נאלצות לחיות בחצר האחורית ובמסגרת משק הבית. כמו כן, ידוע כי נשים באפריקה הקולוניאלית נעזרו ברמה מאוד בסיסית של אוריינות, חינוך ובריאות כדי להבין אודות גופם ו / או לחפש את הידע והבנה של וסת , הריון, ולידה. האישה האפריקאית האידיאלית היא עקרת בית ואם, צייתנית, שקטה ופסיבית לנוכח התעללות קשה כנגדה מצד בני המין הגברי.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון באיזה מידה השפיע הקולוניאליזם על מעמד האישה באפריקה-מקרה מרוקו?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי החיים החברתיים והכלכליים של נשים במרוקו העצמאית ומראה עד כמה הם עדיין שבויים על ידי אידיאולוגיה דומיננטית גברית שלטת. הבעיות החברתיות והפוליטיות של מרוקו הפוסט הקולוניאלית קשורות לא רק להשלכות של קולוניאליזם, אלא גם למנהגים תרבותיים, דתיים וכלכליים מקומיים. כמו כן, התלאות שהאישה עוברת אינן נדירות בקרב נשים מרוקאיות.

אף פעם לא היה לה סיכוי ללכת לבית הספר נישואיה היו כמעט מסודרים, וכשהיא לא מצליחה להביא ילדים לעולם, החוק דורש מהבעל להתגרש ממנה.

הבעיה העיקרית שעומדת בפני נשים במרוקו היא כי החוקים המסדירים נישואים וחיי משפחה נקבעו בהיעדר המוחלט של נשים ומבלי לקחת אותן בחשבון. מאחר ולנשים אין גישה לחיים הפוליטיים, וגורלן נחרץ על ידי מחוקק גברי. חוק המשפחה המרוקאי נחקק על ידי מנהיגים לאומיים, שעברו עינויים בכלא , ושאפו להשכין שוויון ודמוקרטיה, אך עיצבו את העתיד של המשפחה המרוקאית מבלי להתייעץ עם המרכיב המרכזי של משפחה – נשים.