סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השפעת הצמרת הביטחונית על החלטות בנושאים מדיניים ביטחוניים במסגרת המדינה הדמוקרטית.//מלחמת לבנון הראשונה – 1982
/סברה ושתילה
/נסיגת צה"ל מלבנון
/מלחמת לבנון השנייה – 2006

/תהליך קבלת החלטות בנושאי בטחון לאומי
/היחסים בין הדרג הצבאי לדרג המדיני במדינות דמוקרטיות
/מעמדו המיוחד של הצבא והביטחון הלאומי בישראל
/חקר מקרה
/אופן תהליך קבלת ההחלטות טרם היציאה למלחמת של"ג 1982 ועד לאירוע הטבח בסברה ושתילה ב 16 בספטמבר 1982
/ועדת כהן
/אופן תהליך קבלת ההחלטות טרם היציאה למלחמת לבנון 2 ובמהלכה 2006
/ועדת וינוגרד
/ השפעת היעדר עבודת של המועצה לביטחון לאומי על תהליך קבלת ההחלטות
//

במדינת ישראל, הסכנה הקיומית גדולה ומוחשית והיא מרחפת לא רק על הקיום הלאומי, אלא גם על הקיום האישי. הטרור המקיז את דמנו מהווה דוגמה לכך. אין ספק שהביטחון הלאומי ראוי בישראל יותר מאשר במדינות אחרות, למעמד של עדיפות לפיכך כאשר נוצרת התנגשות חזיתית בין הביטחון הלאומי לבין זכות מזכויות האדם, והאזרח ואין דרך ליישב ביניהן, גובר הביטחון הלאומי. במקרה כזה האינטרס הקיומי עדיף על אינטרסים אחרים. גישה זאת זוכה לתמיכה רחבה והיא מקובלת גם על בית המשפט. כך במדינת ישראל וכך גם במדינות אחרות. ניתן לעיתים לאזן בין זכויות האדם לבין ביטחון המדינה, איזון ראוי יצמצם את הפגיעה בזכויות האדם, אך לפעמים צמצום הפגיעה יושג על חשבון פגיעה מסוימת בביטחון. משטר דמוקרטי המבוסס על חירויות האדם, עשוי להצדיק פגיעה מסוימת בביטחון למען אינטרסים אחרים. מדינת ישראל מתקשה להגיע לאיזון ראוי בין האינטרס של ביטחון המדינה לבין האינטרס של זכויות האדם. התנאים המיוחדים של מדינת ישראל נוטים לייחס לאינטרס הביטחוני עדיפות מוחלטת על פני אינטרסים אחרים ולהקל ראש בצורך לאזן ביניהם. גישה זו, ככול הנראה, לא פסחה על בית המחוקקים ואף לא על בית המשפט. עם זאת מבחינה משפטית , הביטחון כפוף לחוק, אסור לפעול בשם הביטחון בניגוד לחוק. אולם עדיין קיימות שאלות קשות במישור המשפטי כגון מהם הגבולות הראויים של החוק בתחום זכויות האדם ועד כמה ראוי לרשות המחוקקת שתפגע או תרשה לפגוע בזכויות-האדם למען ביטחון המדינה. יש לציין כי מגילת העצמאות שנכתבה בעיצומה של מלחמת קיום לא הסתפקה בהכרזה על הקמת המדינה, היא הוסיפה כי המדינה תהיה מושתתת על יסודות החירות ולכן אסור לראות את הביטחון הלאומי, גם כשהוא אינטרס קיומי, כאינטרס יחיד. יש לעשות כל מאמץ כדי לשרת את הביטחון הלאומי באופן שיישמרו גם, ככל שניתן, אינטרסים לאומיים אחרים, לרבות החירות, הצדק והשלום. ישנו הצורך, אם כן, באיזון בין האינטרסים שכן חוסר איזון והתייחסות לאינטרס הביטחוני כאינטרס על עלול להוביל לכוח משחית, לאסון ואף לעריצות. רוב המשטרים העריצים בעולם מנצלים את הביטחון הלאומי כדי לבסס את השלטון ולהצדיק את הדיכוי ההיסטוריה של ארצות-הברית- "אם" חירויות הפרט מלמדת כי זכויות האדם נפגעו בה פעם אחר פעם במצבים של משבר ביטחוני, ולא על יסוד החלטות שקולות ומבוססות אלא כתוצאה של פאניקה ופרנויה. כל פעם, לאחר שחלף המשבר, התברר שלא הייתה הצדקה לפגיעה בזכויות ולכן נראה כי יש לנהוג במשנה זהירות התייחסות האבסולוטית לאינטרס הביטחוני אשר עשוי לרמוס זכויות אדם בסיסיות . העבודה הנוכחית תבחן באיזו מידה משפיעים "מומחי הביטחון"( צמרת צהל והדרג הביטחוני מדיני-שר הביטחון והרמטכ"ל) על החלטות בנושאים מדיניים ביטחוניים במסגרת המדינה הדמוקרטית האמורה לשקף תהליכים של התייעצות ובקרה? הנחת העבודה היא כי בחברה הישראלית המצויה במתח ביטחוני מתמיד שלטת "תרבות הביטחון". למומחי הביטחון יכולת השפעה לא מבוטלת על החלטות בנושאים מדיניים ביטחוניים אשר לא פעם חורגים מתחום סמכותם וזאת ללא מנגנוני פיקוח יעילים
********************************************************************** עבודה זו כוללת סקירת ספרות בנושאים הבאים:
מלחמת לבנון הראשונה – 1982
/סברה ושתילה
/נסיגת צה"ל מלבנון
/מלחמת לבנון השנייה – 2006

/תהליך קבלת החלטות בנושאי בטחון לאומי
/היחסים בין הדרג הצבאי לדרג המדיני במדינות דמוקרטיות
/מעמדו המיוחד של הצבא והביטחון הלאומי בישראל
/חקר מקרה
/אופן תהליך קבלת ההחלטות טרם היציאה למלחמת של"ג 1982 ועד לאירוע הטבח בסברה ושתילה ב 16 בספטמבר 1982
/ועדת כהן
/אופן תהליך קבלת ההחלטות טרם היציאה למלחמת לבנון 2 ובמהלכה 2006
/ועדת וינוגרד
/ השפעת היעדר עבודת של המועצה לביטחון לאומי על תהליך קבלת ההחלטות