עבודת סמינריון אשר בחנה את השפעת הפרסום הפוליטי על אחוז הבוחרים במפלגה.
מחקר זה בחן את השפעת הפרסום הפוליטי על אחוז הבוחרים במפלגה.
המדגם כלל 26 נחקרים, גברים ונשים, כאשר ממוצע גיל הנחקרים עמד על 30.35. כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי אשר הועבר לנחקרים בעקבות הצפייה בשני תשדירים פוליטיים של אותה המפלגה: בתשדיר א הובלט המצע הפוליטי לעומת תשדיר ב.
במסגרת המחקר נבדקו ההשערות הבאות: יימצאו הבדלים בין התשדירים בבחינת אהדת הצופה לתשדיר; יימצאו הבדלים בין התשדירים בבחינת תפיסת השקעת האמצעים; יימצאו הבדלים בין התשדירים בבחינת תפיסת התשדיר כמאפיין את מצע המפלגה; יימצאו הבדלים בין התשדירים בבחינת מידת השכנוע בבחירת המפלגה.
ניתוח הממצאים העלה כי לפרסום הפוליטי השפעה על התנהגות הבוחר קרי: אחוז הבוחרים במפלגה. 4 השערות המחקר אוששו כאשר נמצאו הבדלים מובהקים בין שני התשדירים שהוצגו. התשדיר אשר בו הובלט המצע הפוליטי נתפס כמושקע יותר, אהוד יותר, בעל גוון פוליטי ומשכנע יותר.
לאור תוצאות המחקר הללו מומלץ לערוך מחקרים נוספים בקרב מדגמים בעלי היקף נרחב יותר וכן בקרב אוכלוסיות מגוונות.
תקציר
הקדמה
רקע תיאורטי
השיטה
תוצאות
סיכום
דיון
רשימה ביבליוגרפית
נספח – שאלון המחקר