ישראל הנהיגה בעשורים האחרונים מדיניות של הפרטה נרחבת . מדיניות זו מורכבת משלושה אלמנטים עיקריים: מעבר ממימון ציבורי לפרטי של אספקת מספר מוצרים ושירותים; העצמת גופים פרטיים לייצר סחורות ושירותים שיוצרו בעבר על ידי תאגידים ממשלתיים; והאצלת סמכויות השלטון לאנשים פרטיים.

סקירת הספרות הנוכחית עניינה בהשפעת הפרטת בתי הסוהר בישראל על מוסריות וחוקיות כליאת אסירים.

בית המשפט העליון בישראל החליט לבטל את החקיקה להקמת בית סוהר המופעל באופן פרטי. החלטת בית המשפט לפסול חקיקה מעניינת מכיוון שהיא קובעת כי למרות הפופולריות של נוהג זה בעולם הדמוקרטי, הפרטת בתי סוהר אינה חוקתית יתר על כן, בית המשפט העליון בישראל קבע כי ביצוע סמכויות שלטוניות על ידי עובדי כלא המועסקים בארגון למטרות רווח פוגע בזכויות הבסיסיות של האסירים לחירות וכבוד אנושי.

בישראל סוגיית זכויות האסירים החלה להתפתח בפסיקה במהלך שנות ה-70 ומכאן ואילך נפסקו  פסקי דין אשר הרחיבו והגנו על זכויות אסירם, כמו זכות  הצבעה, חופש ביטוי, זכות לתנאים מינימליים לאסיר זכות לחירות , לכבוד זכות להגביל את הסמכות לכלוא אסיר ועוד

מכאן עולה השאלה, האם הפרטת בתי הסוהר בישראל לאור ההתנגדות ופסיקת בית המשפט העליון, עדיין מהווה אלטרנטיבה חוקית ומוסרית לכליאת אסירים?

חשיבותה התיאורטית של הסקירה היא הצגת ספרות חדשנית הדנה בזכויות אסיר בעידן של הפרטה וחשיבותה המעשית היא העיסוק באסירי ובבתי הכלא בישראל, תוך הבנה כי יש לשפר ולשנות את המצב של האסיר ובתי הכלא בישראל. העבודה תספק בסיס והבנה לצעדים מעשיים בכל הקשור לבתי הכלא והאסירים בישראל.