חברה רב לאומית מוגדרת כחברה שההנהלה שלה נמצאת במדינה אחת אך פעילותה היא בשני מדינות לפחות או כחברה בעלת שלוחות הקשורות זו לזו בבעלות משותפת.

עבודה זו סוקרת מאמרים ומחקרים שנערכו בנושא ובוחנת את הקשר בין סביבה פוליטית לבין סגנון הניהול של חברות רב לאומיות.

סביבה הפוליטית כוללת שני ממדם עיקריים: קולקטיביות מול אינדיבידואליות הנגזרים ממשטר דמוקרטי או לחילופין דיקטטורי. . קולקטיביות מדגישה את מטרות והצרכים של החברה הקודמים את צרכי היחיד בחברה ואינדיבידואליזם מדגיש את חשיבות הבטחת חופש היחיד, ביטוי עצמי, חופש כלכלי ועוד המאפיין חברות דמוקרטיות.

הספרות המחקרית מדגישה כי לסביבה הפוליטית הכוללת מערכות פוליטיות שונות, יציבות פוליטית המשתנה ממדינה למדינה, סיכונים פוליטיים וכדומה קיימת השפעה מכרעת על הסגנון הניהולי

סגנון ניהול הדוגל ברודנות מסורתית, בהגנה סוציאלית, בסמכויות ממשלתיות נרחבות, עבודה מלאה, משכורות נמוכות, מאפיין מדינות מזרח אירופאיות

הניהול המערבי מאופיין כסגנון ניהול משתף, המנהל מנסה להגדיל את רמת המוטיבציה והשיתוף של העובד בארגון כך שהוא נוהג להתייעץ עם העובדים, לשתף אותם בהחלטותיו, ומקשיב לטענותיהם. הסגנון הניהולי השמרני, מבוסס על היררכיה , סמכותו של המנהל היא כוחו, סמכות שניתן מהארגון, המנהל אינו משתף את עובדיו, החלטות יורדות מלמעלה למטה, ללא התייעצות ושיתוף העובדים.

השלכות הסביבה הפוליטית משפיעות על הלך הרוח הכלכלי והעסקי במדינה וכן על הסגנון הניהולי לפיכך על המנהל בראש ובראשונה להיות קשוב להתפתחויות המקומיות ועליו להיות מודע לנטיות הכלליות במדינה וכיצד נטיות אלו משפיעות על היחידות העסקיות.