עם קום המדינה אימצה הממשלה מדיניות כלכלית שיסודה היה אי שוויון כלכלי במדינה. שיתופם של הערבים במערכת הכלכלית הישראלית נתפסה כסיכון בטחוני פוטנציאלי וכסתירה לעצם ההגדרה של "מדינת היהודים". בשנים הראשונות ובתקופת הממשל הצבאי לא ראתה ממשלת ישראל פגם במדיניות כלכלית מפלה כלפי הערבים.
הסקירה מתמקדת במיעוט הערבי בישראל בהקשר של שיעור השתתפותו בכוח העבודה הישראלי, מציגה את מעמדו הכלכלי של המיעוט הערבי והעובד הערבי (מאז קום המדינה), את מערכת החינוך הערבית כמשפיעה על רמת ההשכלה, את הקשר בין השכלה ובין שיעור העובדים הערבים ואת הגורמים הנוספים המשפיעים.
שוק העבודה הערבי מתאפיין במספר גורמים מבניים: גורם אחד הוא הגורם הפריפרי, כלומר היישובים הערביים משתייכים לאזורי השוליים וכן קיים ריחוק פיזי ומנטאלי מהשווקים הגדולים במשק היהודי, המקשה על חיזוק התעשייה הערבית בישראל.
הגורם המבנה השני נוגע ליחסי מיעוט-רוב, הרוב משפיע מבחינה כלכלית ופוליטית על הפעילות הכלכלית של המיעוט ומכאן ששוק העבודה הערבי מתאפיין במיעוט יחסי של מוסדות לעידוד צמיחה כלכלית במגזר הערבי; בהעדר תשתיות מספיקות כגון מערכות כבישים, ביוב וחשמל; בהפליה תעסוקתית ובהתייחסות פחותה לצרכים הייחודיים למיעוט, לעומת התייחסות רבה יותר לצורכי הרוב.
גורם מבני נוסף הוא הזיקה למורשת, כאשר לאפיונים כלכליים ותרבותיים של החברה הערבית יש השלכה על הענפים הבולטים במשק הערבי, בהם העסקה על בסיס קרבה משפחתית וגיאוגרפית, קושי בגיוס הון (נובע בין השאר מנטייה תרבותית להימנע מנטילת הלוואות).
בנוסף, למגזר הערבי קושי רב בהשתלבות בשוק העבודה היהודי, המגזר הערבי סובל ממחסור ברור בהזדמנויות עבודה, גם בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה, למשל שיעור האזרחים הערבים המועסקים בענף ההיי-טק הוא 4% בלבד.
מעמדו הכלכלי של המיעוט הערבי בישראל
חינוך והשכלה בקרב המיעוט הערבי
שיעור הערבים בכוח העבודה בישראל
הקשר בין השכלה לבין שיעור העובדים הערבים בישראל
הקשר בין מקום מגורים לבין שיעור העובדים הערבים בישראל
השפעת המוצא על שיעור העובדים הערבים בישראל
ביבליוגרפיה