כוחו של החיזוק החיובי רב יותר מהחיזוק השלילי ויש לשאוף לכך שלא יהא צורך להשתמש בחיזוק שלילי. תועלת תופק מהחיזוק החיובי אם יבוא בעקבות ההתנהגות המסוימת של הילד וזאת, בעיקר, בצורת "יחסים אישיים" (עידוד, אהדה, שבח וכד) היוצרים אצל הילד תחושת גמול מיידי.

סקירת ספרות זו בוחנת את השפעת החיזוקים החיוביים על מידת ההפרעות בכיתה בקרב הלוקים בשיתוק מוחין

יחיזוק של אוכל מהווה יתרון בקרב ילדים עם בעיה התנהגותית על פני החיזוק של לצאת מהכיתה (בריחה מהתמודדות).

ישנה חשיבות מרובה בעקביות ותיאום במתן החיזוקים בין הגורמים המטפלים בילד (מחנך, הורה, עו"ס), חוסר עקביות יביא לכישלון התכנית.

לפי מחקר אחר דוגמא לתכנית תמיכה בהתנהגות חיובית המתקיימת בבית ספר יסודי, במשך שנה אחת. האוכלוסייה הנבדקת הנה אוכלוסייה של נוער בסיכון. תכנית ההתערבות כללה מס שלבים: השלב הראשון בהפעלת תכנית ההתערבות שלם התנהגות חיובית הייתה איתור הילדים בעלי התנהגות במידה רבה, כלומר ילדים בעלי סיכון גבוה להתנהגות בלתי נאותה במסגרת בית הספר.

לאחר איתור המניעים, כל ילד אשר פעל באופן בלתי נאות נשלח לחדר אשר כונה "חדר בטוח". המטרה הייתה מניעת עימותים והיתקלויות בין הילדים באמצעות שליחת הילדים "הקשים" ובידודם מיתר הילדים. התוצאה הייתה ירידה של כ – 61% בשימוש בחדר הבטוח מאשר בבדיקת רמת הבסיס וכן ירידה של 65%-75% במספר ההשעיות בשנה לעומת רמת הבסיס . כלומר עצם שליחת הילדים לחדר צדדי , הובילה לירידה בהתנהגותם הבלתי הולמת.

מחקר נוסף בחן את השפעתה של תכנית התערבות יחידנית שהופעלה על תלמיד כיתה ד' הסובל מבעיות קשב וריכוז היפראקטיביות ובעיות דיבור ושפה. תכנית ההתערבות כללה מס שלסי, כאשר בשלב הראשון עורכי התכנית מיינו את ההתנהגויות של התלמידים להתנהגויות נאותות לבלתי נאותות.

במסגרת ההערכה הפונקציונאלית נמצא כי התנהגות בלתי נאותה של התלמיד הנבדק באה לידי ביטוי כאשר הוא מתמודד עם מטלה לימודית וכן מתקשה לבצעה. בשלב השני , התלמיד קיבל תשומת לב ותגובה חיובית כאשר פעל באופן מוצלח, כלומר התלמיד כה לשבחים, לאחר צבירת מס כרטיסיות , התלמיד קיבל פרס.

ממצאי המחקר העלו כי המחקר שימוש בטכניקה זו הכוללת חיזוקים חיוביים הובילו להפחתה ניכרת בהתנהגות הבלתי הולמת של התלמיד.